נקודת מבט הארי:
"מ-מה" פלטתי לא מבין מה הוא אמר עכשיו, הוא אמר הרגע הארי אדוארד סטיילס? הוא יודע את שם המשפחה שלי?! לא סיפרתי את זה לאף אחד חוץ מקיילי.. קיילי סיפרה לו?! אני סמכתי עליה והיא.. אני לא מאמין אז הוא גם יודע את הסיפור הזה?! הוא יודע הכל ואף פעם לא חשב להגיד לי?! חרא!
קמתי מהמיטה בכעס והוא הסתכל עליי במבט חושש, אני לא חושב שלא ראה אותי כועס אף פעם "ה-הארי אני-" הוא התחיל להגיד אך מישהו פתח את הדלת וקטע אותו "הארי בוא עכשיו" ג׳מה אמרה במבט לחוץ, עוד משהו קרה?! לא הבנתי! היום הזה חייב להיות חרא מזדיין?!
"אני מצטערת אם אני מפריעה אבל זה דחוף הארי, בוא" אמרה ביותר רוגע אך עדיין לחוצה, שלחתי מבט ללואי ויצאתי עם ג׳מה החוצה.
"מה קרה?" שאלתי בעודינו הולכים במסדרון מתאפק לא להוציא את כל הכעס שלי עלייה כי זה פאקינג לא מגיע לה "זה אבא" אמרה בנשימה אחת והתעצבנתי עוד יותר, מה הדפוק הזה רוצה עכשיו?! "מה הוא רוצה?" שאלתי מאופק "אני לא בטוחה, קיילי קראה לנו אלייה בדחיפות" אמרה והסתכלה על הרצפה, משפילה את מבטה. היא מפחדת, היא לא צריכה לפחד! לא משנה מה הדפוק הזה ירצה מאיתנו, אני איתה ואני יכול להבטיח לה את זה עוד אלף פעם.
אני הייתי כל-כך כועס כרגע! עד שהכל התחיל להסתדר הכל נזרק! עד שהצלחתי להיות שמח זה נהרס! ולמה?! למה זה מגיע לי?! אם זה מגיע לי אני אקבל, בכיף אפילו! אבל אני לא עשיתי כלום! אני פאקינג לא עשיתי כלום וקיבלתי את כל החרא בחיים האלו, למה לעזעזל זה מגיע לי?!
"היא אמרה לנו לבוא לשער של הפני-של דולי" ג׳מה אמרה ופנתה לכיוון השער ואני לֶיָדַה. גם כן פנימייה מסריחה, אני פאקינג סמכתי על קיילי! אני לא מאמין שהיא עשתה לי את זה...
ראיתי את קיילי מרחוק מדברת בטלפון, רציתי לצעוק עליה, להוציא עלייה את כל העצבים שלי, לה זה מגיע.
כשהתקרבנו שמעתי אותה מדברת "אוקיי- בסדר- אז אני אודיע להם- ביי" ואז הסתובבה אלינו בחיוך טיפה מאולץ "קיילי את קראת לנו?" ג׳מה שאלה בקולה המתוק "כן, בואו תשבו" קיילי אמרה והובילה אותנו לספסל שהיה מספר צעדים מאיתנו, התיישבנו "זה אבא שלנו? מה קרה איתו?" שאלתי חסר סבלנות "שיחררו אותו היום מהכלא" אמרה וג׳מה החזיקה לי את היד בפחד.
ג׳מה ראתה את כל הזוועות האלו ולמרות שהייתה קטנה היא זוכרת הכל "וזה אמור לעניין אותנו כי..?" שאלתי מחכה לתשובה, "הוא ביקש לפגוש אתכם" קיילי אמרה וגיחכתי, אני לא הולך לפגוש את הבן אדם הזה "ולמה שנסכים?" שאלתי מזייף חיוך "אמא שלכם ביטלה את המשמורת שלה עליכם והבאתי אתכם לכאן, אבא שלכם לעומת זאת עדיין במשמורת עליכם, זאת אומרת שהוא אחראי עליכם ואתם צריכים לפגוש אותו לפי בקשתו" הסבירה ורתחתי מעצבים "אמא שלנו הייתה שיכורה כשהיא ביטלה לנו את המשמורת שלה! היא הלכה לבקר את אבא שלנו בזמן שהיא שיכורה והוא שכנע אותה לבטל לנו את המשמורת שלה, זה הכל הבן אדם הזה!" צעקתי בכעס, אני שונא את הבן אדם הזה!
"הארי אני יודעת אבל זה לא קשור אליי, אני ניסיתי שתהיו במקום הכי מוגן שיכול להיות אבל יש דברים שלא בשליטתי, אבא שלכם עושה את דרכו לפה.." אמרה ביותר רוגע שרק הרתיח אותי
"תגידו לו לחזור! אנחנו לא רוצים לפגוש אותו!" אמרתי כועס.
הסתכלתי על ג׳מה שנראתה אבודה, אני בטוח שהיא הבינה מה קורה אבל... היא בסך הכל ילדה, נו באמת! היא לא צריכה לעבור את כל זה "אני מצטערת, רק תשתדלו להתנהג יפה.. הבן אדם רק יצא מהכלא" קיילי אמרה חוששת, ג׳מה הסתכלה עליי במבט שואל והזזתי ממנה את מבטי בכעס, זין על זה. הבן אדם הזה לא יקבל טיפת כבוד ממני, זה הבן אדם שהרס לי את המשפחה! הוא הרס לי את החיים! ולמה?! כי הוא היה שיכור!
אני הבטחתי לעצמי שאני בחיים לא אשתכר, אני לא אהרוס משהו כמו שהוא עשה.
היה שקט מביך, כל אחד חשב..
כרגע, אני חייב להבין למה קיילי סיפרה ללואי.
"קיילי אני יכול לדבר איתך רגע, לבד?" שאלתי והיא הנהנה, "תחכי פה אנחנו כבר נחזור" קיילי אמרה בנחמדות לג׳מה והלכה איתי הצידה
"מה קרה הארי?" שאלה "למה סיפרת ללואי?" שאלתי מאופק "סיפרתי מה?" שאלה מבולבלת "אל תשחקי אותה תמימה, את יודעת בדיוק למה אני מתכוון" אמרתי כועס אך עדיין מאופק. לפי פרצופה הבנתי שהיא הבינה על מה אני מדבר "אני לא סיפרתי כלום, את האמת הוא אמר לי שהוא לא לוחץ עלייך ושזה לא משנה לו כי הוא אוהב אותך, זה היה מתי שהוא בא לשאול אותי אם אני יכולה לבדוק אם יש לו אחים, אני מניחה שהוא סיפר לך את התוצאה" אמרה בחיוך קטן,
"כן, הוא סיפר לי." אמרתי בלי הבעה והמשכתי
"אז תסבירי לי איך זה שהוא אומר שזה לא משנה לו, שהוא לא יודע את הסיפור, ואז אומר את השם משפחה שלי?!
אף אחד בפנימייה הזאת לא יודע את השם משפחה שלי. את יודעת מה קורה אם מחפשים 'סטיילס' בגוגל? מקבלים כתבה שלמה עם הסיפור של המשפחה שלי שכתבת סתומה החליטה לעשות" אמרתי רותח מעצבים
"אני יודעת, אבל אני באמת לא יודעת איך הוא יודע. אני חושבת שפשוט תדבר איתו, תשאל" אמרה בקול הרגועה והמעצבן שלה "בסדר" אמרתי מיואש וחזרתי לג׳מה
"הכל טוב" אמרתי לג׳מה כדי להרגיע אותה והתיישבתי לידה, קיילי הלכה לכיוון השער אך אני התעסקתי במחשבותיי בלואי.
הוא אמר שזה לא משנה לו הסיפור שלי, הוא אמר שהוא אוהב אותי, הוא אמר כל-כך הרבה...
אז.. איך? איך הוא יודע את השם משפחה שלי?! הסיפור הזה שלי גורם לכולם לרחם עליי, אני לא רוצה שירחמו עליי ואני לא רוצה שעד שסוף סוף טוב לי זה יהרס. אני לא רוצה.
אז לשאול אותו? זאת נראת הדרך היחיד- "הארי! ג׳מה! אתם כל-כך גדולים!" שמעתי את הקול הזה מהעבר. הרמתי את מבטי, זה היה הוא.
היי כולם!
אני לא מעלה פרקים בימי שלישי בדרך כלל אבל הרגשתי שהשארתי אתכם ביותר מדי מתח אז העליתי עוד פרק (קצר) אני אעלה עוד פרק קצר ביום חמישי וזה יצא שני פרקים קצרים, פרק אחד באורך מלא בסך הכל.
יש לי שאלה!
מה אתם חושבים שיקרה עם דס והארי?
תגיבו ותצביעו!
YOU ARE READING
פנימיית "דולי"- Larry
Fiksi Penggemar"היי, קוראים לי לואי. כשנולדתי הוריי לא רצו בי והביאו אותי לפנימייה "דולי", אני כאן מאז שאני זוכר את עצמי. כבר 17 שנה...." לואי הוא ילד פנימייה, שגרת חייו לא משתנה כמעט אף פעם אבל כיף לו בסך הכל, הוא לא מכיר משהו אחר. הוא נהנה עם חברו הטוב נייל שהכי...
