ציידי האלים: האולימפוס

2. דרקונים

לילה וטולוס קיפלו את המחנה שלהם והלכו לעיר הקרובה ביותר עליהם, לורנה..הם הלכו לשוק וקנו אוכל ודברים חשובים בשביל לשרוד. אותו הלך בין חנויות וכל הזמן הפיל דברים בטעות בגלל מבנה הגוף הגדול שלו. " אתה מוכן להפסיק לשבור הכל? , חתיכת ענק שלגים". טולוס עשה פרצוף מיואש ואמר " אני לא מנסה לשבור ". טולוס הסתובב וראה מראה, הוא התמלא שמחה , עברו חודשים מאז שהוא ראה איך הוא נראה. שיערו החום היה מלוכלך מחול , עניו הצהובות היו עיפות והאף הגדול שלו היה מלוכלך כולו, אפילו גופו הגדול נראה כאילו הוא עומד לקרוס . לילה נקשה בעצבאותיה מול פניו ושאלה " היי ? , אתה איתי? ". טולוס הסתובב ואמר " כן , כן ". לילה הסתובבה בין החנויות עד שהיא ראתה חנות עם חצר קטנה שבה היו לטאות בגודל של חצי מטר בערך , ללטאות היו 4 רגליים וזוג עצמות בולטות על הגב. לילה חייכה ואמרה " דרקונים". לילה התחילה לרוץ , טולוס רדף אחריה וניסה לעמוד בקצב, בדרך הוא הפיל אגרטלים , ונכנס עם הראש בלוכדי חלומות.לילה נעמדה מול המוכר ושאלה " כמה בשביל דרקון אחד ?" . המוכר הסתובב ואמר " 100 דרכמות" . לילה עשתה פרצוף שמח נתנה למוכר את הכסף ואמרה " למה הם כאלה זולים?". המוכר הרקין  ראש ואמר " לרובם יש מחלות , אני לא יודע למי יש ולמי אין,אז גם הבריאים עולים 100". לילה התרכזה , היא הייתה צריכה לבחור אחד בלי מחלות , אבל איך היא תדע ?. פתאום היא הרגישה קול של מישהו בגב הראש שלה. "ילדה , תבחרי בי ". לילה לא הבינה " את מבינה אותי נכון?, את אלה נכון?". לילה הייתה מופתעת ,הקול היה של אחד הדרקונים,  היא התחילה לדבר " אני אלה זוטרה , אני לא יודעת איזו אלה אני אבל לפי איך שזה נראה אני אלת הדרקונים". הדרקון צחק ואמר " בצורה מוזרה זה באמת חלק ממך , אני יכול להרגיש מה את , את אלת הנשקים והחיות האגדיות". לילה עשתה פרצוף מוזר ואמרה " אני אלה נוראה ספציפית". הדרקון צחק ואמר " תבחרי בי ". טולוס הגיעה ללילה וראה שהיא מרוכזת , אז הוא לא הפריע לה. "איך קוראים לך?" . שאלה לילה את הדרקון. הדרקון ענה לה  " רייקון". לילה אמרה למוכר " אני יקח את רייקון". "בחירה טובה " אמרה המוכר להביא ללילה את רייקון. עכשיו ללילה וטולוס היה חבר חדש, רייקון .