נכנסנו לבית של אלירן . הסתכלתי סביבי והמראה היה מרשים. הבית נקי ומסודר, הרהיטים יוקרתיים..
אישה שהנחתי שהיא אמא של אלירן נראתה כאילו היא מתכוונת לצאת מהבית.
"היי אלירן, מה נשמע? מי זאת?״ אמרה כשראתה אותי.
"אני יסמין מהכיתה שלו" אמרתי וחייכתי בביישנות.
"יסמין, שם יפה. אני רינת אמא של אלירן " הציגה את עצמה ואז פנתה לאלירן "אני יוצאת לעבודה, משמרת לילה".
הוא הנהן בלי להסתכל לעברה והיא יצאה מהבית.
ילדה קטנה נעמדה מולנו. היה לה שיער חום מבוקבק ועיניים ירוקות.
"שלום לך מתוקה" אמרתי. תמיד אהבתי ילדים וזה תמיד היה הדדי.
"את חברה של אלירן? " שאלה בלי הקדמות.
הסתכלתי על אלירן במבוכה והוא גיחך לעצמו.
"אממ לא..." גמגמתי.
"חבל" היא אמרה ומבט מאוכזב על פניה.
"למה?" שאלתי
"כי את יפה ונראת נחמדה. החברה הקודמת שלא הייתה מגעילה" היא אמרה ואני ליטפתי כת פניה.
"תודה לך, גם את מאוד יפה" לחשתי.
"איך קוראים לך?" היא שאלה בחיוך ילדותי מתוק.
"יסמין, ולך ?"
"שיראל"
"וואו איזה שם יפיפה ! ובת כמה את?"
"5 וחצי"
"ענקית!" אמרתי בקול ילדותי והיא חייכה.
"את לא רק נראית נחמדה. את באמת נחמדה!"
"בננות, מה אתן רוצות לאכול?" שאח אלירן כשהוא קוטע את שיחתנו.
"חביתה" אמרה שיראל.
"ואת?" שאל אלירן והביט בי.
"גם, תודה"
הוא טיגן חביתה וחתך סלט. התיישבנו לאכול בשתיקב.
כשסיימנו אלירן יצא לבחוץ לעשו ואני שסירבתי לצאת איתו לספוג את ריח העשן נשארתי בבית ושאפתי את הכלים.
כשהוא חזר הוא היה מופתע לגלות כיור ריק ונקי, שולחן מפונה ואוצי וישראל צופות בבובספוג.
"וואו" הוא אמר בהתפעלות והביט על הבית .
חייכתי והוא לחש "תודה".
"בכיף " אנרתי.
"נלך לחדר שלי ללמוד?"
"כן" אמרתי והוא הוביל אותי לחדר הריק והנעים שלו. כמה חולצות היו מפוזרות על הרצפה , הוא הרים והניח במקום הראשון שקפץ מול עיניו.
הסתכלתי בו והרגשתי משהו בתוכי שזז . נכנסתי ללחץ , לא רציתי לאהוב אוצו. ממש לא.
YOU ARE READING
Good Girls Love Bad Boys
Romansהבחור הזה, נראה כל כך לא מתאים לה. ילדה כזו טובה שאיכפת לה מהלימודים ולעולם לא תיפגע באיש. והוא, הוא באד בוי עם קעקועים שמעשן סיגריות כל היום ונראה כל כך שטוח. ואולי הדברים שונים מכפי שהם נראים? זה סיפור על אהבה ללא גבולות, כזו שמנפצת המון דעות קד...