Good Girls Love Bad Boys

פרק 20

"את חייבת לבוא איתי " אלירן אמר במבט מתחנן.
"מה אני אעשה שם? אצה יודע שאני לא טיפוס של מסיבות!" אמרתי בחזרה, מנסה להתעלם מהעיניים המבקשות שהביטו בי.
"תהיי איתי!"
"ומה אם תשתכר או משהו?"
"אני לא אשתה , מבטיח " הוא אמר והניח יד על ליבו בהבעת פנים מטופשת .
"אוקיי" נאנחתי, מודעת לכך שהולך להיות לי ערב ארוך.
***
המוזיקה הרועשת, כמות האנשים , הצעקות , הסיגריות והאלכוהול ממש לא העניקו לי תחושת בטחון. לא אהבתי להיות במקום הזה, אבל חייכתי וצחקתי, משתדלת להראות לאלירן שהוא צדק בכך שאמר שאני צריכה לבוא כדי להשתחרר ולהנות.
אני התקדמתי בצעדים איטיים, מפלסת דרכי בין הרוקדים ואלירן אחז במותניי והתקדם ביחד איתי , מנסה לגונן עליי ככל האםשר.
הוא כל כך מוזר. אם הוא רוצה לגונן עליי כל כך, אז למה הוא הביא אוצי לכאן?
מחשבותיי נעלמו בבין בצלילים החזקים וניסיתי להשתחרר ולהירגע .
קבוצה של בחורים התקדמה לעברנו ואלירן עזב את מותניי והלך לכיוונם כשהוא מסמן לי שהוא כבר חוזר.
ראיתי אותו טופח להם על השכם במין חיבוק גברי כזה והבנתי שהם חברים שלו. למעשה, כמעט כולם חברים שלו.
הפניתי את המבט מהם והעברתי את עיניי לאורך ולרוחב המקום. תמיד אהבתי להתכנס בעצמי במקומות רועשים ופשוט להביט בכולם במין מרחק, כאילו הם שחקנים ואני צופה בסרט .
הבית היה נראה כמו כל בית של עשירים. נברשות הזכוכית הגדולות שעיטרו את התקרה היו כבויות ובמקומן האירו מנורות קטנטנות.
לצידי רקדו בחורות בלבוש מינימאלי , חסרות כבוד או בושה.שני בחורים נשענו על הקיר ועישנו סיגריה, בחורה אחת הקיאה בכיור המטבח וכל מה שראיתי והרחתי זה: אנשים שיכורים, עשן, אלכוהול וצרות.
מזווית עיניי ראיתי את פתח היציאה ורציתי לזמן לאלירן שאני יוצאת להתאוורר לרגע אבל כשהחזרתי את מבטי לכיוונו לא הצלחתי לראות אותו. מסתבר שהייתי כל כך שקועה שפשוט התרחקתי ממנו בלי להשים לב. עיניי סרקו את באיזור במהירות, מנסות למצוא את אלירן. החב שלי התחיל לפעום קצת יותר מהר ממקודם. אני באמצע מסיבה בבית שאני לא מכירה עם אנשים שאני לא מכיר שמתנהגים בצורה שאני לא מכירה והבחור שהביא אותי לכאן- לא לידי .
ניסיתי לדחוף בעדינות שתי בחורות שעמדו בדרכי ולא נתנו לי לעבור אבל אחת מהן שהייתי הרבה יוצר גדולה ממני החזירה לי דחיפה שמעוצמתה עפתי לאחור. גבי נתקל בגוף קשיח וכשהסתובבתי כדי להתנצל פגשתי בזוג עיניים בצבע חום דבש . הבחור שעמד מולי חייך מעט, עיניו סורקות את גופי ושתי ידיו השיריריות אחזו בכתפיי.
"את בסדר?" הוא שאל בחיוך.
"כן, אני מצטערת" אמרתי והשפלתי את עיניי.
"אל תורידי את הראש" הוא אמר ורכןמעט קדימה, יכולתי להריח את האלכוהול והסעגריות.
הרגשתי איך הגוף שלי רועד בפחד והרגשתי מן כאב בבטן, כאב של בהלה.
איפה אלירן לעזאזל?
"טני חייבת ללכת " אמרתי במהירות והתנתקתי מאחיזתו הנוקשה.
הוא אחז בידי בכוח וקירב אותי אליו.
"את לא הולכת לשום מקום" הוא לחש בארסיות כנגד לאוזני.