Good Girls Love Bad Boys

פרק 12

"יסמיני" אמא נכנסה לחדר החשוך והדליקה את האור.
"הי! למה הדלקת?" שאלתי בכעס , מכסה את עיניי.
"מה קורה? בואי לארוחת ערב"
"לא רעבה"
"מה יש חמודה?" היא התיישבה על המיטה בסמוך אליי.
אני מניחה שהדאגתי אותה, מהרגע שהגעתי הביתה הסתגרתי בחדר ובכיתי לעצמי לתוך החשיכה שעטפה אותי.
"זה אלירן" לחשצי.
"מה איתו?"
"הוא מבלבל אןתי!"
"למה את מתכוונת?"
"רגע אחד הוא יכול להיות הכי טוב, הכי רגיש, הכי גנטלמן והכי מתוק בעולם. שנייה אחכ הוא עצבני, קנאי, אגואיסט , דורש כבוד ואלים"
"הוא מרביץ לך?!" אמא הניחה ידה על פיה.
"לא! אבל הרביץ למישהו שנישק אותי בכוח"
אמא נאנחה. ידעתי שאלימות זו נקודה רגישה.
לאחר שתיקה היא לחשה "את אוהבת אותו?"
"כן.. נראה לי. פשוט הייתי רוצה שהוא יפסיק עם ההתנהגות הזאת.. זה מרגיש לי כאילו זה לא הוא. כאילו הוא פתאום שם מגן, מסיכה... הוא בחור טוב בפנים. רק צריך לעזור לו להראות את זה"
"אז תעזרי לו" היא לחשה
הנהנתי והיא אנרה "אבל הכי חשוב זה שתלכי אחרי הלב שלך ושתשמרי על עצמך...תזכרי שאני תמיד פה "
****
אלירן התקשר כמה פעמים אך לא חזרתי אליו. רציתי לדעת בדיוק מה אני רוצה להגיד לו.
התקשרתי אליו בשעה שבע וחצי אחרי ארוחת הערב כשכבר גיבשתי לעצמי בראש בדיוק מה אני אומרת ודורשת ממנו.
"יסמין!" הוא קרא ,יכולתי לשמוע את החיוך בקולו.
"אני רוצה שנדבר. שנהיה לבד לגמרי." אמרתי , בלי הקדמות בכלל.
"אוקיי. אמא שלי בעבודה ושיראל ישנה אצל חברה. יש לנו את בבית לשלוש שעות לפחות. אני אתקשר אליך כשאהיה עם האופנוע ליד הבית שלך"
"אין צורך. אני באה ברגל"
ניתקתי והרגשתי שהייתי רשמית מדי . אבל הייתי כל כך עצבנית ומבולבלת שזאת הדרך היחידה שהצלחתי לדבר.
לבשתי קפוצון בצבע ירוק זית שהיה קצת גדול עליי ומכנס סקיני ג׳ינס. נעלתי נעלי אולסטאר שחורות גבוהות ואספתי את השיער השטני שלי לקוקו גבוה רופף.
יצאתי מהבית והתחלתי ללכת ברגל. הבית של אלירן היה במרחק של 10 דקות ממני .
כשהגעתי סידרתי את הקופוצון ודפקתי על הדלת.
אלירן פתח מיד וחייך אליי. על פניו וידיו היין שריטות רבות.
נכנסתי בשקט והתיישבתי על הספה.
הוא התקדם אליי וישב לידי. הוא רצה לנשק אותי אבל הרחקתי אותו.
"מה קרה?"
"תקשיב אלירן, אי אפשר ככה יותר"
"איך ככה?"
"אתה רגיש וטוב , חמוד ועדין, מצחיק וכובש.. אבל יש לך כמו תחפושת כזאת שאתה שן על עצמך ואז אתה הופך להיות אדיש, עצבני, קנאי, גאוותן... באד בוי כזה. אני רוצה להוריד לך את התחפושת הזאת. אם רק תיתן לי"
הוא הביט בי בשתיקה, שתי עיניו הכחולות חודרות לעיני השוקולד שלי .
"אני נותן לך, יסמין" הוא חייך חיוך עצוב . "יש לך את האישור שלי, תעזרי לי " הוא ביקש.
רק לרגע, חשבתי שדמיינתי אבל לרגע ראיתי דמעה קטנה שמנסה לצאת. הוא החזיק אותה בכוח.
"כשהלכת מקודם,הרגת אותי. ישבתי בספה וסירבתי לעשות משהו. דניאל ואיציק היו בשוק. הם אמרו לי: עזוב אותך, כולה בחורה. הם רגילים שאני מבלה עם מישהי סתם, את יודעת, בשביל האקשן . אבל הפעם אמרתי להם שזה לא אותו דבר. הפעם אני מאוהב ואני לא מסוגל לוותר עליך. אני אוהב אותך יסמין".
"גם אני אותך" לחשתי והרגשתי דמעות זולגות על לחיי.
"למה את בוכה? " הוא שאל וניגב את דמעותיי באצבעו.
"לא יודעת" עניתי ומשכתי בכתפיי.
הוא חיבק אותי חזק ולחש "אני אהיה הכי טוב. בשבילך".