פרק 5

2.1K 148 446
                                    

נ.מ לואי

המשמרת שלי נגמרה, ג׳ים לא יכול להסיע אותי כרגע . כנראה שצטרך לנסוע במונית, אין לי כל כך הרבה כסף למותרות אבל זה לא הוצאה מוגזמת.

עמדתי מחוץ לבית הקפה עם התיק גב תלוי על כתפי והתיק נסיעות שאני אוחז בידי. ניסיתי לעצור מונית, כמה מוניות עברו עד שסוף סוף אחד עצר לי. נכנסתי למושב האחורי, נותן לו את כתוב המועדון. ישבתי בשקט מאחורה רק מקווה לסיים עם היום הזה בקרוב.

אחרי פחות מעשר דקות הגעתי למועדון, הנהג מונית עצר מחוץ למועדון, שילמתי לו ויצאתי מהמונית. מתקדם אל כיוון הכניסה. המקום שקט, אין רכבים בחניה, ואין אף אחד בחוץ.

נכנסתי למועדון מביט סביבי, המקום ריק לגמרי. שמעתי כחכוך גרוני משמאלי, מיד הבטתי אל מקור הרעש. ראיתי את הארי יושב בספות האדומות, לבד. איפה החברים שלו?

״אתה מאחר בשעתיים, אמרתי לך לבוא בדיוק אחרי ההחלפה״ אמר בקול קשה וקצת כעוס. הזעפתי את פניי. אוי סליחה באמת שאני לא מאיים לרצוח אנשים בשביל פאקינג כסף ולי אשכרה יש עבודה.
״אני עבדתי, לא יכולתי לצאת לפני״ הסברתי, עולה בשלושת המדרגות לבמה של הספות.

״זה לא מעניין אותי״ נאנח במקומו כשנעמדתי מולו עם התיק בידי
״אותי כן״ אמרתי, לא יודעת מאיפה האומץ שלי הגיע, אוליי העובדה שהוא היה לבד, למרות שנראה שהוא לא צריך אף אחד כדי לגבור עליי.

״אמיץ אה? מה השתנה מאתמול?״ אמר קם מהספה כדי לעמוד מולי, הייתי צריך להרים מעט את ראשי כדי להביט בפניו ״שום דבר״ אמרתי מתנשם מעט ״קח״ אמרתי זורק את התיק על הרצפה. הוא הביט בי בחיוך, אני מכיר את החיוך הזה, זה אותו חיוך שהיה לו אתמול, החיוך הרע.

״אתה צריך עוד משהו או שאני יכול ללכת״ אמרתי, מנסה לשמור על קור רוח למרות הקרבה בנינו, היינו מאוד קרובים כרגע, ‏החזה שלי כמעט נוגע בשלו ״החבר שלך יודע שאתה כאן?״ שאל בקול עמוק, מושיט את ידו ומוזיז עם אצבעו את הפוני שלי שנפל על העפעף שלי

רגשתי את נשימותי מתחילות להפוך לכבדות ״לא״ אמרתי מניד בראשי
שפתיו התעקל לחיוך חלש מתגרה ״איזו מערכת יחסים פורחת״ אמר מבהתגרות. קולו צרוד ועמוק, גורם לצמרמורת לעבור בגבי.
״מה יש בתיק?״ שאלתי בלי לחשוב לפני. הוא הרים את גבותיו
״תפתח תראה״ אמר, מביט בעיניי כשחיוך עדיין על שפתיו.

הורדתי את עיניי, מסתכל על התיק השחור שמונח על הרצפה, כופפתי את ברכיי, מושיט את ידיי כדי לפתוח את רוכסן התיק, אך לפני שעשיתי זאת הבטתי מעלה את הארי שמביט בי בחדות
״זה לא עומד להתפוצץ עליי או משהו. נכון?״ אמרתי בחשש, גורם לו לגחך ״אם לא תנסה לעולם לא תדע״ אמר, לא נותן תשובה חד משמעית,אבל אני לא יודע למה ציפיתי.

פתחתי את רוכסן התיק הכנסתי את ידי כדי לחשוף את מה שיש בתוך התיק. כסף, והרבה ממנו. זה כנראה הכי הרבה כסף שראיתי אי פעם.
״כסף?״ אמרתי בשאלה מרים את מבטי אליו, הוא הנהן בראשו
״אז אם פה יש כסף מה היה בתיק השני?״ שאלתי, הוא הרים את גבותיו ״אתה באמת רוצה לדעת?״ שאל, אך לא הייתה לי תשובה על זה. בלעתי את הגוש בגרוני, מהנהן בראשי קלות.

My criminal || Larry stylinsonWhere stories live. Discover now