נ.מ לואי
״לואי!״ שמעתי קול מעיר אותי, פקחתי את עיניי בעצלות, מסתובב במיטה לכיוון הדלת. ראיתי דמות עומדת בדלת, שפשפתי את עיניי עם גב ידי. מוצא את נייל עומד בדלת ומביט בי בחיוך. העפתי את מבטי לשעון שעל הקיר, פערתי את עיניי כשראיתי שהשעה שמונה בבוקר!
״נייל למה אתה מעיר אותי בשמונה בבוקר?״ שאלתי בקול צרוד מהשינה, מפיל את ראשי על הכרית שוב. ״אנחנו הולכים להשתחרר היום״ אמר מחוייך. כיווצתי את גבותיי, ״להשתחרר?״ נייל הנהן בראשו ״השתמשת פעם בנשק לואי?״ שאל בחצי חיוך. הרמתי את גבותיי, מניד בראשי. ״אז היום הולכת להיות הפעם הראשונה. קדימה כולם כבר מחכים למטה״ סיים ויצא מהחדר, סוגר את הדלת אחריו.
אף פעם לא יריתי באיזשהו נשק, למען האמת הפעם ההיא שהארי הביא לי להחזיק את הנשק, זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי נשק כל כך מקרוב.
אני לא אשקר, כן ציפיתי שהדברים ישתנו אחרי מה שקרה ביני לבין הארי לפני יומיים. טוב- הם כן השתנו, אני והארי היינו יותר קרובים אתמול, אנחנו מתנהגים כמעט כמו זוג. אני ציפיתי שהוא יתחרט ויוציא אותי מהעסק. אני לא רוצה להפוך להיות עבריין, אני לא בנוי לזה.
אבל אני מניח שהעולם לא עובד לפי מה שאני רוצה או לא רוצה. הוא כבר אמר שאי אפשר לחזור אחורה אחרי שהסכמתי. לא שאני רוצה לחזור אחורה, פשוט.... לא יודע. אני מקווה שיהיה טוב.
***
ירדתי במדרגות העץ, מיישר את בגדיי על גופי. לבשתי סקיני ג׳ינס שחור וגופייה לבנה כי די חם היום. יצאתי מהמסדרון, מביט לספה הקבועה שבה ישבו; הארי, נייל, ליאם וזאין.
התקדמתי אליהם בצעדים עייפים. לכל אחד מהם הייתה סיגריה דלוקה בין אצבעותיהם. נייל היה הראשון לקלוט שהגעתי, הוא שאב שאיפה אחרונה מהפילטר של הסיגריה וכיבה אותה במאפרה, נושף את העשן החוצה.
אחריו השלושה האחרים עקבו אחר מבטו. שמתי לב לחיוך הקטן שעלה על שפתיו של הארי, ולא יכולתי לעצור את התחושה החמימה שהרגשתי באותו רגע. הוא שאב את פילטר הסיגריה, שואף את העשן לריאותיו, ״בוקר טוב״ הארי אמר, נושף את עשן הסיגריה לאוויר.
היתיישבתי על ידו בספה ״בוקר טוב״ עניתי בחיוך מתוק. הוא הביט בי עם חיוך כמעט בלתי נראה. ״אתה רוצה לשתות משהו?״ שאל. הנהנתי בראשי ״נוכל לעצור בדרך בגרין קופי?״ שאלתי. הוא הרים גבה, מבולבל. ״המקום שעבדת בו?״ שאל.
״כן, אוכל לקנות שם את התה שאני אוהב וגם להגיד שלום חברים שלי שם״ הסברתי. ראיתי שזה לא מצא חן בעיניו, טוב אחריי איך שהפעמיים האחרונות שהלכתי לשם נגמרו, אני יכול להבין אותו. אבל הפעם הוא יהיה איתי שם. הוא ישמור עליי.
הוא נאנח קלות, לוקח שאיפה מהסיגריה לפני שכיבה אותה במאפרה, נושף ויוצר ענן של עשן. ״בסדר״ אמר באי רצון. העלתי חיוך גדול על שפתיי, ״תודה״ אמרתי בקול חלש, מניח נשיקה קטנה על צווארו. אני אוהב לנשק את הצוואר שלו, הוא מריח כל כך טוב, והעור שלו כל כך עדין ודק.. אני פשוט אוהב.
YOU ARE READING
My criminal || Larry stylinson
Açãoמה אתם הייתם עושים אם הייתם נקרעים בין המשטרה לבין ארגון פשע? כשבראשו עומד גבר שמושך אותכם בצורה מסוכנת וכל מה שביקשתם היה חיים שקטים. לואי יוצא למועדון לילה בפעם הראשונה ונקלע לסיטואציה שהוא לא היה צריך לראות כשבבית מחכה לו בן זוג שעושה לו את חיים...
