My criminal || Larry stylinson

פרק 42

נ.מ לואי

התגלגלתי על צידי במיטה,גם עם עיניים עצומות ידעתי שהיה בוקר. חיפשתי עם ידיי את גופו של הארי אך לא מצאתי. פקחתי את עיניי בעצלות, משפשף את עיניי מהטשטוש של הבוקר. חיפשתי עם עיניי את דמותו של הארי במיטה ואז בחדר ללא הצלחה. איפה הוא?

בטתי אל שעון הקיר שהראה שהשעה שמונה בבוקר. לאן יש לו ללכת כל כך מוקדם? נעמדתי על רגליי, מיישר את המכופתרת הכחולה של הארי על גופי. התקדמתי אל המטבחון, מוצא אותו ריק. כיווצתי את גבותיי, מעביר את ידי בשיערי ויוצא מהחדר.

לאחר שצחצחתי את שיניי ושטפתי את פניי התכוונתי לחזור לחדר כדי להתלבש אך ראיתי את דלת החדר של הארי סגורה, מה שאומר שהוא שם. הוא אף פעם לא סוגר את הדלת אלא אם כן הוא נמצא בתוכו.

התקדמתי אל דלת חדרו ונעמדתי מולה. לאחר התלבטות קצרה אם עליי לדפוק בדלת, החלטתי פשוט לפתוח את הדלת. ראיתי את הארי שוכב על המיטה על בטנו. הוא היה לבוש בבוקסר בלבד, הטלפון צמוד לאוזנו. ״חיפשתם בבית שלו?״ הארי אמר למי שהיה בקו השני.

התקדמתי בצעדים קטנים לכיוון המיטה. ״תיכנסו לשם ותהפכו כל-״ הארי עצר שנשכבתי על גבו. הוא סובב את ראשו כדי להביט בפניי, חיוך קטן עלה על שפתיו כשזיהה אותי.טמנתי את פניי בצווארו, הרגשתי את שפתיו נלחצות לראשי לפני שישר את מבטו לגב המיטה. ״כן כן אני כאן״ אמר לאדם בטלפון.

הנחתי נשיקות קטנות על צווארו בזמן שדיבר בטלפון, ידעתי שאני מפריע לו, אך הוא לא עצר אותי אז אני מניח שזה בסדר. לקחתי תלתל משערו, מסובב אותו על האצבע שלי. אני כל כך אוהב להיות קרוב אליו.

״מצויין אז-״ נקטע כשנשכתי את עור צווארו. הוא הוריד את הטלפון מאוזנו, מסובב את ראשו לכיוונו, גורם לי לנתק את שפתיי מצווארו ולהרים את מבטי לפניו. ״לואי אני בטלפון״ לחש עם חיוך על שפתיו. משכתי בכתפיי עם חיוך שובב.

הוא צחקק קלות, מניד בראשו ומחזיר את הטלפון לאוזנו. יכולתי לשמוע את קולו של נייל מהקו השני ׳הארי תזדיינו אחרי השיחה, לא באוזן שלי׳ החנקתי צחוק, משחק בשיערו הרך של הארי.

״כל דבר שאתה שומע עליו תעדכן אותי, כל דבר״ אמר לנייל בטלפון ומנתק אחרי פחות מעשר שניות, זורק את הטלפון על המיטה. הוא הניח את ראשו על הכרית, נאנח בהנאה כשהעברתי את אצבעותיי בשיערו.

״על מה דיברתם?״ שאלתי בקול רך, כמעט לוחש. ״הם בודקים את הסיפור של תומאס. כל הלילה עבדו על זה ולא מצאו עליו משהו שצריך לדאוג לגביו״ מלמל, עיניו היו עצמות וגופו רפוי. ״אז אוליי לא צריך לדאג לגביו״ אמרתי בקול שקט, מניח נשיקה קטנה על כתפו. ״אחרי שנבדוק כל דבר שקשור לבחור הזה אחליט אם צריך לדאוג או לא. כרגע אני דואג לגבי הכל״ הנהנתי בראשי אפילו שלא יכל לראות.