My criminal || Larry stylinson

פרק 45

נ.מ כללית

הארי חנה את הרכב מחוץ לביתו לאחר שהורה לכולם להתפנות מהמבנה של ריו. הוא לא לוקח סיכונים במקרה הזה. זה אישי, צריך לפתור את זה אישי.

״חכה אנחנו נבוא איתך״ נייל קרא כשהארי התחיל לצעוד בשביל לבית. הארי הסתובב בחדות לשלושה שהולכים אחריו. ״לא. אני צריך לפתור את זה לבד. תעמדו פה, אם אצטרך עזרה אודיע לכם.״ קבע. השלושה הנהנו בחוסר רצון והארי הסתובב והתקדם לדלת הבית.

ריו שמע את דלת הבית נטרקת. עם אקדח שעדיין כוון ללואי הוא פתח את מנעול דלת החדר וחזר לעמוד ליד לואי שישב על המיטה. ריו היה מוכן לסגירת מעגל שבו רק אחד מהם ישאר בחיים.

הדלת נפתחה ופניו של הארי היו לבנות כמו סיד. הוא הביט ללואי שישב על המיטה עם מבט מפוחד בעיניו, הררי העביר את עיניו לריו שהיה עם חיוך מלא שנאה. ״ריו תוריד את האקדח״ הארי ביקש ברכות.

לואי כיווץ את גבותיו. מה שבטוח הוא לא ציפה לזה. הוא ציפה שהארי יכנס לפה עם אקדח טעון בידו וישים קץ לחיו של ריו אבל מה שקרה היה בדיוק ההפך. הארי היה רך.

׳מה לעזאזל קורה פה?׳

ריו צחק קלות ״למה לי?״ שאל. הוא השיג סוף סוף את מה שרצה. ״עכשיו יכאב לך, כמו שכאב לי״ אמר, טוען את אקדחו. הארי באמת חשש כי ידע שריו מסוגל לעשות את זה, הוא מסוגל להרוג את לואי רק בשביל הנקמה. גם אם זה יביא למותו.

הארי התקדם לריו בצעדים קטנים. ״אני אף פעם לא רציתי לעזוב אותך. אני חשבתי שאתה מת״ הארי אמר, מתקרב לריו באיטיות, ושם לואי באמת היה מבולבל.

״אתה הפקרת אותי! אני סבלתי שם ואתה לא עשית עם זה שום דבר, פשוט נתת להם לקחת אותי!״ ריו הרים את קולו. הארי הניד בראשו, ״לא הייתה לי ברירה אחרת״ הארי המשיך בקולו הרך.

״תמיד יש ברירה״ קולו של ריו נשבר. ״אני מצטער בייב. אני מצטער שלא באתי מיד כדי להציל אותך, אני הייתי שבור אחרי שהם רצחו את אמי. אבל אני חזרתי והם אמרו לי שאתה מת, אני לא ידעתי. אם הייתי יודע שאתה חיי הייתי עושה הכל כדי להוציא אותך משם״ הארי ניסה. בכוונה משתמש בכינוי חיבה כדי לרכך את ריו. הארי רק התפלל שיש בליבו עוד רגש חוץ משנאה.

ריו הביט בהארי עם דמעות שאיימו לצאת. ״ואתה האמנת להם. אתה פשוט המשכת בשלך אחרי ששיקרו לך. אבל לא עשית שום דבר עם זה. אתה לא אהבת אותי באמת״ הארי העיף מבט לכיוונו של לואי המבולבל. לואי היה כל כך מבולבל ממה שקורה מולו. לא מבין שום דבר.

הארי החזיר את עיניו לפניו של ריו, ״ברור שאהבתי אותך״ כיווץ את גבותיו עם עיניים רכות.

ריו הניד בראשו. ״אתה לא. תראה אותך עכשיו; אני מכוון אליו אקדח ואני יכול לראות את הכאב בעיניים שלך. איך שאתה מסתכל עליו. אף פעם לא הסתכלת עליי ככה, לא באמת היה אכפת לך״ ריו אמר את האמת, אבל לא מדוייק.