פרק 44

2.2K 155 541
                                    


נ.מ כללית

״נעים מאוד, ריו״

לואי עמד מול הזר, הרגיש שרגליו רועדות והיה בטוח שהוא הולך להתמוטט על הרצפה. לואי מיהר להכניס את ידו לכיס כדי לשלוף את טלפון ולהתקשר להארי, אך ברגע שהטלפון ביצבץ מהכיס ריו שלף אקדח, מניד בראשו עם חיוך על פניו.

״אני במקומך לא הייתי עושה את זה״ אמר ריו, מושיט את ידו ומחכה שלואי יניח את הטלפון על ידו, וזה מה שקרה. לואי לא יכל להתנגד משום שקנה האקדח היה מכוון בדיוק לראשו. אם הוא יעשה משהו שריו לא יהיה מרוצה ממנו הוא עלול למצוא למצוא את מותו בחדר השינה שהיו ממנו זכרונות טובים, ולהחתים את הזכרונות האלה בדם.

״מה אתה רוצה?״ לואי שאל, מנסה לשמור על קור רוח. ריו גיחך, מתיישב על הכורסה בפינת החדר, בזמן שהאקדח עדיין מכוון ללואי. ״שב״ ריו אמר, משועשע. ולואי עשה זאת בלי להתווכח.

׳מה עכשיו?׳

זה מה שעבר בראשו של לואי. מה ריו רוצה ממנו? זה ברור שהמלחמה היא על כוח וכסף. אבל אם ריו היה רוצה להרוג את לואי, הוא היה עושה את זה ברגע שלואי נכנס בדלת. יש משהו מעבר, לואי היה בטוח בזה.

לואי היה חסר אונים ברגע זה. אין לו נשק, הטלפון שלו אצל ריו, כך שאין לו איך לזעיק עזרה או להגן על עצמו. כל מה שהוא יכל לעשות זה להתפלל. להתפלל שהכל יהיו בסדר.

״אז.. ספר לי, מה יש בך שאין באף אחד אחר?״ ריו שאל, ולואי לא יכל להיות יותר מבולבל. ״ל-למה אתה מתכוון?״ גמגם. ״להארי אכפת ממך. זה נדיר שקורה דבר כזה. למה דווקא אתה?״ ריו כווץ את עיניו, כאילו מנסה לראות לתוך הנשמה של לואי.

״אני יכול לראות מה הוא מצא בך; כזה חסר אונים, חלש, עיניים כחולות ותמימות. בדיוק הטעם של הארי. אבל יש משהו שאני לא מצליח להבין.. הארי לעולם לא יעשה את מה שהוא עשה בשבילך, בשביל מישהו אחר, ועוד מהרגע הראשון שפגש אותך. למה?״

׳הוא מצפה שאענה על זה?׳

לואי לא ידע מה להגיד. הוא ידע שהארי היה בו אדם קר, וכנראה לא היה עושה זאת בשביל הרבה אנשים, אבל הוא לא ידע מה היה בו שגרם להארי לעשות את כל זה.

״אני לא יודע״ לואי מלמל. רק מקווה שיקרה משהו שיוציא אותו מהמקום שהוא נמצא בו כרגע. הוא לא יודע איך להתמודד עם סיטואציות כאלה. הוא לא יודע איך המצב התדרדר בכזאת מהירות.

״אז אולי נתקשר ונשאל״ ריו אמר, מדליק את הטלפון של לואי. לואי הרים את גבותיו. ׳מה?׳ הוא מבולבל. ריו רוצה שהארי ידע שהוא פה, נעול עם לואי בחדר כשאקדח בידו והוא יכל לקחת את חיו בכל רגע שירצה.

My criminal || Larry stylinsonWhere stories live. Discover now