My criminal || Larry stylinson

פרק 10

נ.מ לואי

הנסיעה הייתה שקטה, הארי היה מרוכז בכביש, ולא אמר מילה. אנחנו כמעט בבית הקפה, אני לא מאחר יש לי עוד רבע שעה עד שמתחילה המשמרת. עדיין קצת קשה לי להסתכל להארי בעיניים אחרי החלום הלא צפוי שהיה לי.

הארי עצר את המכונית מול בית הקפה, מעביר את עיניו אליי. שיחררתי את חגורת הבטיחות ״תוד-״ ניסיתי ״חכה, אני לא סתם נהנה להסיע אותך ממקום למקום״ אמר בקול קצת יותר קשה ורציני. ידעתי שכל זה לא היה סתם.

״אני צריך שתעשה עוד החלפה״ אמר, מביט קדימה דרך השמשה ״מ-מה?״ אמרתי מבוהל, הם עזבו אותי, למה שוב?
״אני צריך לחזור על זה?״ אמר בקול קשה, הוא מתנהג שונה מאוד מאיך שהוא התנהג הבוקר, כאילו בשניה אחת היה מולי הארי אחר.

״למה?״ שאלתי, לא ידעתי מה לענות או איך להגיב ״לואי אל תתן לזה לבלבל אותך, אני ואתה לא חברים״ אמר מתקרב יותר לגופי, מביט בעיניי. העיניים שלו היו קרות. הנהנתי בראשי, מעט מפוחד.

״תבוא למועדון מחר בערב״ אמר, נשען חזרה על המשענת של המושב. ישבתי קפוא במושב, זה הרגיש כמו בועה שמתפוצצת בפרצוף. באמת חשבתי שהארי התחיל להיות נחמד אליי, אבל כנראה שדימיינתי את זה.

״צא״ אמר, לא מביט בי. הנהנתי בראשי, פותח את דלת המכונית ״לא שזה שווה ‏בעיניך משהו אבל תודה על הלילה, לרגע חשבתי שאתה אנושי״ אמרתי, טורק את הדלת, לא מחכה לתשובה ממנו, מסתובב ונכנס לבית קפה.

מה השתנה פתאום? אני לא באמת פיתחתי ציפיות, אני לא באמת חשבתי שעכשיו נהיה חברים אבל כל זה היה רק בשביל שאני אעשה החלפה שוב? זה לא כל כך משנה, הוא לא היה צריך להיות נחמד בשביל שאעשה את זה. הוא מאיים על החיים שלי, בכל מקרה הייתי עושה את זה, אז מה זה היה?

נכנסתי לבית קפה, ג׳ים היה מאחורי הדלפק. המקום לא היה מלא, עדיין מוקדם. הסתכלתי על השולחנות סביבי, ראיתי זוג עיניים מביטות בי, מיד זיהיתי את מי שישב בשולחן הקרוב לדלפק.

מייקל

הוא ראה אותי יוצא מהרכב של הארי? ואם חשבתי ששום דבר לא יכול להסתבך עוד, הינה זה קורה.  זה תמיד מפתיע אותי מחדש.

סימנתי לג׳ים בידי שאני אבוא עוד רגע, התקדמתי את השולחן שמייקל יש בו עם כוס קפה על השולחן. התיישבתי בכיסא מולו, ניסיתי לקרוא את ההבעת פנים הלא ברורה שלו

״איפה היית כל הלילה?״ שאל בתוקפנות, גיחכתי במרירות ״למה זה עניין שלך?״ שאלתי, הוא הביט בי מופתע. אם פעם לא התחצפתי, אבל אני לא מפחד פה, הוא לא יכול לעשות לי כלום. הוא הביט בי, נראה מאוכזב.

״היית אצל הבחור שירדת כרגע מהרכב שלו?״ שאל, הנדתי בראשי בחוסר אמון. שוב לא אכפת לו באמת איפה הייתי, הוא יעדיף שאני אשן ברחוב ולא אצל גבר אחר.
״כן״ עניתי בפשטות, לסתו התחדדה. אני לא מתכוון לשקר בנוגע לזה, זה שאני ישנתי אצלו לא אומר שהזדיינתי איתו.