פרק 15

2.5K 157 438
                                    


נ.מ לואי

אף פעם לא באמת הייתי טוב בלקרוא סיטואציות, אבל עכשיו באמת הבנתי את זה. בימים האחרונים הדברים השתנו. אחרי הנשיקה עם הארי הכל הפך להיות שונה, טוב-לפחות מהצד שלי. מצד הארי הכל המשיך כרגיל. הוא התנהג אליי כרגיל. לא דיברנו על זה, לא עשינו את זה שוב. פשוט הכל כרגיל ואני מרגיש לא בסדר עם זה.

אני ישן במועדון כבר כמעט שבוע, לאחר שהתנשקנו הארי שאל אותי אם יש לי תשובה לגבי העבודה. כמובן שאמרתי כן, הייתי מוקסם וזה באמת היה נראה לי כמו הצעה שאי אפשר לוותר עליה. אני מתכנן לחסוך כסף עד שאני אוכל לממן לעצמי דירה לבד. הארי לא אמר שום דבר לגבי זה שאני גר לו במועדון, אז אני מניח שאין עם זה בעיה. אני לא אוהב להתלות באנשים אחרים, עשיתי את זה כל החיים כי לא הייתה לי ברירה וגם עכשיו אין לי ברירה, לפחות עד שיהיה לי מספיק כסף.

הארי לא ישן במועדון כל כך הרבה בימים האחרונים, הוא כנראה ישן בבית שלו. בכל זאת אני לא יכול לצפות ממנו לישון כאן רק בגללי, למרות שאני מרגיש יותר בטוח כשהוא כאן. אני לא מכיר את האנשים פה, האנשים שלו, אף פעם אי אפשר לדעת כלום.

שמתי לב שכל לילה חבריו באים לפה, תמיד אותה ספה. היו לילות שישבתי איתם, והיו לילות שהעדפתי להיות בחדר וללכת לישון מוקדם. אני לפעמים שוכח מה הם באמת עושים בחיים, הם כל כך חברותיים יחסית למפיונרים.

אבל כשצריך, הם יכולים להיות הסיוט של כל בן אדם. אני ראיתי את זה באחד הלילות, ניסיתי להתעלם מהמכות שאנשיו של הארי נתנו לאותו בן אדם מסכן, והארי פשוט ישב שם בנחת. חשבתי לעצמי איך הוא יכול להיות כל כך אדיש לסיטואציה כזאת. כשניסיתי לעצור את זה נייל החזיק אותי ולא נתן לי. הוא הזהיר אותי שבמצבים כאלה לא להתערב. אבל איך אני יכול פשוט להסתכל על אדם גוסס ולא לעשות כלום בנוגע לזה.

שלשום התפטרתי מהבית קשה, אני עדיין מרגיש רע לגבי זה. כל כך הרבה שנים עבדתי שם, הצוות הפך לכמו משפחה שלי. הם אמרו לי שאם אני ארצה לחזור הדלת תמיד פתוחה בשבילי, וזה רק גרם לי להרגיש יותר רע.

אתמול היה היום הראשון שלי במועדון, העבודה לא הייתה קשה כמו שדמיינתי. מכיוון שזה מלצרות רק לספות אז זה קל. הארי אמר לי שאני גם לא אעבוד כל הלילות, אני עובד ארבע לילות בשבוע. זה נחמד. זה גרם לי לחשוב אם הוא עשה את זה במיוחד בשבילי או שהוא משלם ככה גם לאורורה, בכל מקרה אני לא מתכוון לשאול, זאת חדירה לפרטיות.

לבשתי סקיני ג'ינס שחור שהיה קצת צמוד אבל בצורה מחמיאה, חולצה שחורה פשוטה ונעלי הוואנס בשחורות שלי. אני בכל מקרה הולך להתרוצץ מהבר לספות, אז אין סיבה להרשים אף אחד. השעה עדיין קצת מוקדמת בערב, המקום מתחיל להתמלא בדרך כלל בשעה תשע. השעה עכשיו שבע וחצי. אך עדיין לא יכולתי לשבת יותר בחדר בחוסר מעש, אני מעדיך לרדת למטה ולשבת בספות, לראות את אנשיו של הארי מסדרים את המועדון להלילה. אולי אפילו הארי הגיע כבר, הוא הלך אתמול לבית שלו ולא חזר עדיין.

My criminal || Larry stylinsonWhere stories live. Discover now