אפילוג

2.8K 170 1.5K
                                    



ה פ ת ע ה !

״אני לא מאמין שזה קורה אחי״ נייל קרא בחיוך רחב.

״אני רוצה שכולכם תזכרו שאני הראשונה שצפיתי את החתונה שלהם״ אורורה אמרה.

הארי הלך מצד לצד לחוץ מבואו של לואי. הכל הוביל לרגע הזה, והרגע הזה הוא הרגע שהוא מפחד ממנו מכל.

״הארי עשית לי כאב ראש, תעמוד במקום, הוא תיכף מגיע״ ליאם אמר, אוחז בכתפיו של הארי.

״בייב תראה איזה מתוק, איך הוא מתרגש״ אורורה אמרה לזאין, מוקסמת מהמתרחש. להגיד שהיא חלמה על הרגע הזה יהיה מוגזם אבל אורורה מוגזמת.

״תראה לי את הטבעת שוב״ קיפצצה ליד הארי שהראה לה את הטבעת באיזור השבע פעמים.

הארי פתח את קופסת המשי האדומה, המנורה הקטנה בתוך הקופסא נדלקה, מאירה על טבעת עבה מזהב לבן עם יהלום ירוק מרובע במרכזה.

״אוי אני אתעלף״ אורורה אמרה, מניחה את ידה על מצחה בדרמטיות.

הארי היה מוכן ולחוץ בו זמנית. הם ביחד כבר כמעט שלוש שנים, והוא ממש בטוח בהחלטה של להבטיח חיים משותפים עם לואי. הוא אוהב את לואי ולואי אוהב אותו, ובעיניו הוא אפילו קצת מאחר.

״הוא פה״ ג׳ים קרא וליבו של הארי התחיל לדפוק. הוא הסתכל סביב על רחבת המועדון, בודק שהכל במקום.

הארי עמד מסוף שטיח האדום שבצידו היו נרות. אלוהים אדירים הוא ממש הולך לכרוע ברך עכשיו.

האורות התעמעמו ודבר אחד היה חסר- ״המוזיקה!!״ נייל קרא, רץ לעמדת הדיג׳יי ומכין את השיר שהכינו מראש.

הכל היה מוכן לבואו של לואי וכולם היו נרגשים, ליאם כבר היה מוכן עם מצלמת הוידאו מקצועית שהארי קנה במיוחד. הוא רצה שהכל יהיה מושלם, גם המזכרות.

״אלוהים.. מה אם הוא יגיד לא?״ הארי נלחץ, פונה לחבריו שחיכו בציפיה.

אורורה כיווצה את גבותיה, עושה צעד להארי ומטיחה את ידה בפניו, מה שהפיק רעש חזק. חבריו כיווצו את פניהם כי זה נראה ונשמע מאוד כואב.

״תתאפס על עצמך! הוא יגיד כן.״ קבעה בנחישות, חוזרת למקומה מחוץ לשטיח.

הארי שפשף את הלחי האדומה, נושם עמוק ומהנהן בראשו. הוא עמד עם הפנים לדלת, מוכן לרגע שחיכה לו כבר כמעט חודשיים.

דלת הכניסה נפתחה והארי לקח נשימה עמוקה שנכלאה בראותיו כשראה את פניו של לואי. המוזקה התחילה להתנגן ולואי לא יכל להיות יותר מבולבל ומופתע.

לואי ידע איך נראת הצעת נישואים, הוא פשוט לא האמין שזה קורה לו. ״מ-מה זה?״ לואי התקדם על השטיח לכיוונו של הארי, מעביר את עיניו בין חבריו ולבסוף נעצר על הארי.

My criminal || Larry stylinsonWhere stories live. Discover now