אטומה

פרק 5- חלק ב' -אתה

השעה הייתה כבר 5 לפנות בוקר ואנשים עדיין רקדו למרות שהבר הלך והתרוקן מאנשים. "בואי אני אקח אותך הביתה" כריס אמר לי והפעם הוא לא צעק, המוזיקה הומנכה לרמות בטוחות ואפשר היה לדבר בטון נורמלי.
קיבלתי במלואו את האפקט של כריס, קולו היה כקול חיה טורחת, עמוק טיפה צרוד וחושני.
"ניקול שמעי אני לא חוזרת הביתה יש לי...אממ...דברים לעשות" מאיה ניגשה אלי וסובבה אותי אליה כך שגבי מופנה לכריס. היא הסמיקה ושירה שבתחילת הערב נראה מסודר כעת היה פרוע.
"מאיה את בסדר, נכון?" לחשתי לה מרגישה את הדאגה מטפסת במעלי גבי.
"ברור שכן, האמת שאפילו יותר מבסדר" היא קרצה אלי וסימנה בראשה לעבר הבחור מהרחבה, הוא נופף לשלום וסימן למאיה בידו על שכונו שהם ממהרים. היא נישקה את לחיי "אני אספר לך מאוחר יותר" היא לחשה ומיהרה לעבר הבחור שעטף אותה בידיו סביב כתפיה והוביל אותה החוצה. "אז כנראה שהערב את שלי" לחש כריס לאוזני ומשך אותי במותני אליו, שמתי את ידיי על החזה שלו "בייבי, אתה חי בסרט" חייכתי את החיוך הכי מתוק שיכול היה להיות לי והתנתקתי ממגעו.
התחלתי ללכת לכיוון היציאה אבל כריס לא לקחת את הזמן מצאתי אותו הולך לצידי ומביט בצדודתי לכל אורך הדרך עד החניון. נזכרתי שהגענו לפה עם האוטו של מאיה וכעת הוא לא פה, שיט! אין מצב שאני נוסעת עם כריס אין מצ... "ניקול שמעי סליחה שנטשנו אותך אבל המועדון הזה כל כך.. כל כך..." "מיני!" אלה היו ג'ייק וג'יסי הם רצו לעברי וצרחו. כשהגיעו אלי הם כבר התנשפו "תקשיבי מישהו מביא לנו טרמפ את תסדרי נכון?" ג'ייק דיבר בזמן שג'יסי ניסתה לבלוע אוויר יקר לנשימה.
"היא תסדר אל תדאגו" כריס התערב, שכחתי לגמרי שהוא עומד פה, לידי. הוא קרץ אלי והוביל אותי למכוניתו בזמן שאני מנופפת לשלום לעבר ג'ייק וג'יסי. "שחצן" אמרתי לו בשיניים חשוקות והוא רק צחק ופתח את הדלת שליד מושב הנהג וסימן בידו שהכנס.
לפחות הוא ג'נטלמן, חשבתי לעצמי.
"מה עכשיו, מה אתה מתכוון לעשות?" שאלתי את כריס לא מסוגלת להסתכל עליו כי השפעתו עלי הייתה יותר מידי גדולה.
"הביתה אני צריך לקום לעבודה עוד 3 שעות" הרגשתי מדקרת אכזבה ומיד הכרחתי את ראשי לחשוב על המיטה הנוחה שיש לי בבית בזמן שהאוויר באוטו שררה מתח...מתח מיני.