אטומה

פרק 28

קמתי היום נחושה וזה לא קורה לי לעיתים קרובות, הרגשתי מן צורך להראות לעולם מה אני שווה לא להתבייש מהעבר שלי ולהפסיק לברוח מסיטואציות שהן לא המקום הנוח שלי, לדעת לעמוד על שלי ולא להיות רכרוכית ובאמת להתחיל להעריך את עצמי, את הגוף, את אופי, את הראש שלי את כולי לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי מחדש וכמובן יש את העניין עם כריס אבל זה, זה שטויות אני אתנהג אליו איך שהוא אלי עשיתי טעות בעבר ביקשתי סליחה לא סלח? בעיה שלו אני את שלי עשיתי.
בזמן שהכנתי את התה שלי לבוקר הזה חשבתי על שמעי החדש, רוקסן, בחרתי בו כי לפי דעתי הוא שידר מיניות וחוצפה זה בדיוק מה שרציתי לשדר לכולם אבל האמת היא שמאחורי המסכה הזאת לא רציתי שכריס יגלה שעברתי לניו יורק ומה אתם רואים העולם קטן לא ככה? החלטתי לחזור לשם הישן שלי ניקול, אם כבר אני מקבלת את עצמי אז כמו כן גם את שמי הישן-חדש.
יצאתי מביתי לובשת ג'ינס קרעים משופשף קלות חולצת טריקו לבנה ואת הנעליים האהובות עלי, אולסטאר שחורות בחוץ היה חם מידי אז אספתי את השיער לגולגול מרושל וחבשתי את משקי השמש השחורות שלי לא אהבתי לעמוד שעות מול המראה תמיד הייתי מוצאת משהו שלא אהבתי ולכן הייתי מתלבשת פשוט ונוח.
הבוקר היה מעולה, יצאתי קצת יותר מוקדם מהרגיל וזכיתי לראות את העיר ניו יורק מתעוררת לאט לאט, אנשים רצים ברחובות התנועה מתחילה לזרום וככה זה מתחיל ואת ההמשך של היום אני פחות רוצה לשמוע, להיות פה ב14:00 בצהריים זה סיוט של החיים נהגי המוניות נוהגים במהירות מופרזת אנשים שאני לא מבינה איך יש להם רישיון שועטים על הכביש ולא שמים על המשטרה.
הגעתי לחנות לפני ויקטוריה ושמחתי על כך רציתי קצת שקט עצמי ולבדוק מה יש לי להיום, נזכרתי שהיום מתקיימת הפגישה שלי עם קרוליין ב15:00 בצהריים בביסטרו פה ליד הבנתי שהיא לא גרה כלכך רחוק מהחנות ככה שהיא מגיעה ברגל.
הייתי צריכה להתקשר לג'וני איש האספקה שלנו שאחראי על הוצאת הספרים ועל הכריכות וכל הדברים הנוספים שהוא לא מעוניין לפרט עליהם אבל, כשהוא עושה את עבודתו הוא משקיע 100% והתוצאה לאחר מכן מדהימה ככה שאני אוהבת אותו.
"בוקר טוב רוקסן" ויקטוריה זימרה לחנות היא נראתה מאושרת אני בטוחה שמעורב בכך בחור "האמת שאני רוצה שנחזור לניקול זה יפריע לך?" שאלתי אותה קצת פוחדת מתגובה היא רק חייכה עוד יותר וקפצה לחבק אותי "אני כלכך שמחה שהחלטת לחזור לשם שלך הוא יותר מתאים לך, אלוהים את לא קולטת כמה מדהים ג'ייק" היא צווחה מאושר ורק חיבקה אותי יותר חזק, הרגשתי הקלה מתפשטת בחזי על כך שהיא קיבלה את זה טוב ואף שמחה שהיא יכולה לחזור לקרוא לי ניקול אבל רגע איזה ג'ייק זה, הג'ייק היחיד שאני מכירה זה... לא זה לא יכול להיות דיברתי איתו לפני חודשיים אין מצב!.
"בואי ותספרי לי מי זה ג'ייק איפה הכרתם ומה הוא עשה שהוא גרם לויקי שלי לזרוח ועוד בבוקר!" שאלתי בקול נרגש, בדרך כלל ויקטוריה היא לא טיפוס של בוקר וכשהיא מגיעה לפה מוקדם היא נראת חצי מתה ואין לה כוח לדבר עם אף אחד לפחות למשך שעה וזאת גם הסיבה למה אנחנו מגיעות לפה ב8 בבוקר ופותחות ב9 וחצי.
"אוקיי, הייתי במועדון עם חברות ילדות שלי והתחלנו קצת להשתגע אחרי השוט הרביעי שלנו הלכנו לרחבה רקדו כמו שלא רקדו בחיים ובסופו של דבר פרשתי לבר למה העקבים שלבשתי היו רצחניים! מפה לשם ניגש אלי איזה בחור ששמו ג'ייק ושאל האם אני בסדר, אמרתי לו שברור שכן וסתם אני עייפה הוא הציע לי לקחת את הנעליים שלו ולרקוד איתם התחלתי לצחוק כי אני מידה 38 והוא 43 לפחות" היא גיחכה קלות והניעה את ראשה מצד לצד כמנסה לגרש את החיוך מפניה "אמרתי לו שזה בסדר ואני אסתדר, הוא התחיל לספר לי שהוא חזר לפני חודשיים מאוסטריה ונפרד מהחברה שלו שהייתה איתו הרבה זמן והוא סיפר שזה בא משניהם כי זה פשוט לא עבד יותר והיא בגדה משהו או משהו כזה, אני לא בדיוק זוכרת את הסיפור בכל זאת הייתי שיכורה, הוא שם לב שאני קצת מעורפלת והחליט להסיע אותי הביתה הסכמתי" היא הביטה בפני מעט בחשש היא ידעה שאני נגד כל העניין של לעלות עם אנשים זרים ממועדון לאוטו אבל אני רק חייכתי אליה מה שגרם לה להחזיר לי בחיוך ולהמשיך לספר "הוא הסיע אותי הביתה וביקש את המספר שלי, אמרתי לו שהוא יחפש לבד ונתתי לו את שמי המלא ויצאתי מהאוטו, לפני שהספקתי לעשות עוד צעד הוא קרא אלי ואמר לי את השם המלא שלו שזה אם אני לא טועה ג'ייק קורסנו מוי..." ברגע שהיא אמרה את שם המשפחה הפסקתי להקשיב, אני לא מאמינה ג'ייק וג'יסי נפרדו.

**טוב אז החלטתי לעלות עוד פרק כפיצוי על זה שאני בשבוע הקרוב לא אעלה, רואים חושבת רק עליכם ;) מקווה שנהנתם מהפרק ואם יש שאלות מוזמנים לשאול בפרטי, שבוע טוב!**