אייס
לאחר כמה שניות ליה מתנערת ממני, מי שמסתכל מהצד יכול לחשוב שאני הכאבתי לה.
הכאבתי לה?
היא נעמדת חזרה זקופה על העקבים שלה, איך לעזאזל היא הולכת עליהם רק השד יודע.
הלחיים שלה סמוקות והגבות מכווצות;
יכול להיות שהיא כועסת? גם אם כן, היא תבין שבסופו של דבר אני עושה את זה עבורה. לא כיף לי להיות רחוק ממנה, אני יכול להסניף את הריח שלה שעות אבל לא משנה כמה אנסה להפוך את זה - אני לא טוב לה.
״אל תיגע בי״, היא מסננת דרך שיניים שחוקות ואני לוקח צעד אחורה.
״עמדת ליפול״ הסברתי,
״ואתה לא תהיה הנסיך שתופס ומציל אותי, לא מגיע לך להיות״ המבט הקר בעינייה עונה על התשובה שלי,
הכאבתי לה.
היא עוצרת את הדיאלוג שלנו בכך שהיא מסתובבת והולכת, יוצאת מהבר.
בשביל מה היא באה בכלל? היא יודעת שאני עובד פה.. היא הבהירה בצורה נורא חדה שהיא לא מעוניינת לראות אותי, אז בשביל מה? מכל המקומות בילוי בעיר הזאת, הבר הפינתי הזה זה מה שלכד אותה?
אני מסתכל על הלקוחות שמחכים להזמנה ואת סקוט שצועק ומאיים בפיטורים באוויר, כמה צפוי.
אני מתלבט אם לצאת אחריה או לגשת ללקוחות אך לבסוף אני ניגש לעמדה שלי, נזכר בפעם הקודמת שבה התקרבתי ובאיך שהיא הסתיימה, לא רעיון טוב.
הבטחתי לעצמי שאני לא אכנס לזה יותר,
הייתי קרוב מספיק בעבר, אני לא עושה את זה שוב.
במיוחד לא איתה, זה מסוכן מדי, היא שואבת אותי אליה ובלי לשים לב בכלל אני מוצא את עצמי מתעסק רק בה, היא הדבר היחיד שמעניין אותי.
״אייס! המשכורת שלך על הפרק אם לא תתחיל לתפקד עכשיו!!״, השאגה של סקוט מוציאה אותי מהחלומות שלי ואני מתחיל לתקתק עבודה, מידי פעם זורק מבט חטוף לדלת כניסה כדי להבין אם הבחורה שלי חזרה או לא.
אחרי משהו שמרגיש כמו חצי שעה דילן מגיעה ומחייכת אלי חיוך שיכור.
״אני רוצה בקבוקק..״, האופן שבו היא מושכת את המילים גורם לי לגלגל עיניים. אני שונא את זה.
״את צריכה לשבת, הבקבוק היחידי שתזכי לשתות זה מים״, אני לוקח בקבוק מהמקרר ומגיש לה עם לימון פרוס בצד, משהו שיעביר את הריח שיוצא לה מהפה.
״איפה חברה שלי? מה עשית לה? היא לא אוהבת אותך כל כך אבל היא הציעה את הרעיון שנבוא לכאן..״, דילן לא שמה לב שהיא מוסרת לי מידע, לא אשקר שקפצתי על ההזדמנות.
״באמת? היא אמרה לך למה?״ אני רוכן קדימה, מנסה לשמוע אותה טוב יותר מבעד לכל הרעש והמוזיקה מסביב.
״הייתה לה משימה!!״ היא מגהקת תוך כדי צחקוק, ״היא צריכה להצליח במשימה... משהו כזה.. אתה יכול לעזור לה?״, הצחקוק התחלף לפרצוף עצוב עם עיניים מבריקות.
איך היא עושה את זה כל כך טוב?
״לעזאזל, איפה היא?״ אני נשבר אחרי פחות מדקה ודילן מקפצת באושר, נראה שהיא השיגה את מה שהיא ביקשה.
אך כעבור שניה היא מזדקפת ומחליפה לפנים רציניות,
הילדה הקטנה ממקודם הפכה לבחורה שלא כדאי להתעסק איתה.
היא שיחקה אותה שיכורה עכשיו?
״תקשיב, אני לא מחבבת אותך במיוחד אבל נראה שליה כן, מה שלא קורה הרבה. אני אוציא לך את העיניים אם תפגע בלב שלה, אתה הבנת אותי?״ אני לא עומד בקצב של המצבי רוח שלה והיא כבר מוסיפה, ״היא לא צריכה עוד אחד כמוך בחיים שלה, הספיק לה לטעום ממכם פעם אחת, לא צריך עוד טעימה כדי להבין כמה זה מר ומגעיל אבל אני לא יכולה להחליט עליה, אף אחד לא יכול. אז אני אזהיר שוב, כדאי לך לא לפגוע בה״ היא מסיימת ומשהו בהתנהגות שלה מסביר לי שהיא לא צוחקת,
דילן באמת מסוגלת להוציא לי את העיניים אם אפגע בחברה שלה.
הילדה הזאת חצופה, היא לא מכירה אותי בכלל.
אני מתנער מההלם שנכנס בי והולך אחריה,
״היי! על איזו משימה מדובר?״ אני קורא לעברה, מנסה לתפוס את תשומת ליבה.
״אתה באמת לא קולט?״ היא שואלת אך לא מסתובבת אלי.
״לא״, בלבול עובר בראשי, לא קולט מה? אני בדרך כלל חד מאוד.
״פתטי, ציפיתי ליותר - חד משמעית. היא ניסתה להשיג את היחס שלך, שתקנא. שיכאב לך כמו שכאב לה. שהיא תצליח להרוס אותך כמו שניסית להרוס אותה, בדגש על ניסית״ היא מסתובבת ואני מנסה לבחון את המבט שלה ללא הצלחה, דילן טובה.
ניסתה להשיג את היחס שלי?
אם חשבתי שאני מבין בנות, ליה באה כדי להעלות אותי כיתה.
היא לא רוצה קשר אלי אבל מנסה להשיג את היחס שלי?
״אני מבולבל לא אשקר לך, היא לא רצתה קשר אלי לפני פחות מ24 שעות ועכשיו את באה ואומרת היא מנסה לגרום לי לקנא? אני כנראה בחיים לא אבין בנות״ צחקקתי ביני לבין עצמי.
דילן פחות התחברה לעניין של הצחוק וגרמה לי להפסיק מיד,
״אני רק רוצה להבין מה קורה פה, ליה מושכת אותי בצורה יוצאת דופן אני חושב שכולם יכולים להסכים על זה אבל אני לא מכיר אותה עדיין ויותר מהכל היא לא מאפשרת לי להכיר אותה״ אני מסיים לדבר ודילן כבר משנה את המבט הזועף למשהו שנראה קצת יותר רך.
״איך אתה רוצה שהיא תאפשר לך? תקשיב זה לא התפקיד שלי לדבר בשמה ואני גם לא מתכוונת לעשות זאת, ליה מורכבת. נראה לי שגם אתה. שניכם רוצים אחד את השניה ואם להגיד את האמת אני לא בטוחה שאתם טובים אחד לשניה.. מניחה אם לא תנסו לא תדעו, השאלה אם אתם רוצים לגלות?״
היא תפסה אותי לא מוכן לשאלה הזאת, אני רוצה לגלות?
אני מוכן להכניס עוד בן אדם לחיים שלי כרגע?
להכיל אותו?
על מי אני עובד, אני לא מצליח להכיל את עצמי, איך אצליח מישהו אחר? אני מרגיש כמו מטומטם עכשיו, נכנסתי לבור שלא הייתי צריך להכנס אליו מלכתחילה ואני לא יודע איך לצאת ממנו בכלל.
דילן קלטה את התסביכים שרצים בראשי, ״אני אשאיר אותך לבד, יש לי חברה שצריכה אותי כמו שהבנת, אני סומכת עליך שתדע מה לעשות, תזכור שלא תמיד אפשר להכנס למדורה ולצאת בלי כוויות״ היא הסתובבה והלכה לטפל בזאבה הפצועה שהשארתי מאחור.
תהי בריאה ליה,
לאן הכנסת אותי?
YOU ARE READING
הרס עצמי - Self Destruction
Romantik- יש לי נטייה להרס עצמי. אני כמו הפצצות האלו שכשמתקרבים אליהן יותר מדי הן מתפוצצות ומוחקות כל זיכרון לזה שהיה סביבן משהו אי פעם. אני מרחיק אנשים, מתרץ תירוצים, ומתעלם בכוונה. אני מבלה שעות עם עצמי עד שגם אני מתייאש ומוצא דרך בריחה חדשה, כל פעם משהו...
