הרס עצמי - Self Destruction

תיבת פנדורה

אני מתקשר לסקוט ומסביר לו שאני לא אגיע בימים הקרובים,
הוא כמובן לא מתחבר לרעיון אבל זה על הזין שלי כרגע.
איפה הילדה הזאת יכולה להיות?
ואז זה מכה בי,
דילן.
אני מזנק על הפלאפון ומתחיל לחפש אותה בכל רשת חברתית שאני רק יכול לחשוב עליה,
וכמובן מוצא.
״תתקשרי אלי בדחיפות, אני לא צוחק״ אני מצרף את המספר שלי בהודעה נפרדת ושולח.
אני מתהלך מצד לצד, חסר סבלנות באופן מוחלט,
מי חשב שהחיים שלי ישתנו כל כך מהר?
ולעזאזל ליה, מה עלה בדעתך לקום וללכת ככה?
הודעה התקבלה
אני פותח ומסרב להביט למה שאני קורא,
״חשבת על מה שדיברנו?״, מה? על מה היא מדברת?
יכול להיות שהיא לא מודעת לכך שליה נעלמה?
״דילן, מה הקשר עכשיו? פשוט תתקשרי כבר״.
לא עובר כמה דקות והפלאפון מצלצל, אני עונה.
״מה כל כך דחוף?״ הקול שלה מסגיר אותה, אין לה מושג.
״היא נעלמה״
דממה על הקו, אני מנסה לשמוע או להבחין בקול מסויים בצד השני אבל כלום.
״דילן?״ אני שואל בחשש,
״היא נעלמה״, דילן חוזרת על מילותיי, המידע מחלחל לה למוח ואני מתפלל שהיא תחליט לעזור לי לחפש אותה.
״בבקשה תעזרי לי, אני מתחיל לאבד את זה.. איזה זקן אחד אמר לי שהיא יצאה מפוחדת ואני נשבע לך אם היא בסכנה אני אהרוג כל מי שרק יחשוב לעמוד לי בדר-״,
״אתה מוכן לשתוק?״ הקול שלה נשמע חד, קטלני, מסוכן.
אני כמעט מתחיל להלחץ.
״כ.. כן״
״מתי ראית אותה? מה היא אמרה לך? תחשוב על כל סימן מסגיר שיכול להסביר לך איפה היא נמצאת או למה היא לא כאן״, אם לא הייתי יודע שדילן בצד השני של הקו, הייתי בטוח שאני נמצא על חוקרת במשטרה.
״אתמול? נרדמנו ביחד.. היא החליטה שנעבוד על זה, שנלחם על זה, בבוקר הבטחתי לה שאחזור וזכיתי לחיוך מהצד שלה. אני באמת לא חושב שהיה משהו שעשיתי לא בסדר ואני אחד שבדרך כלל מודע למעשים שלו״, אני אומר ומנסה להזכר אם היה משהו מוזר בהתנהגות שלה.
״אוקיי, מה עם מהלך היום? היה משהו?״ היא שואלת.
״האמת שההפך, לא קיבלתי שום הודעה ממנה.. למרות שגם אני לא שלחתי כלום היה לי יום מטורף״, אני מנסה לתרץ קצת
את העובדה שלא כתבתי לה, אולי היא נעלבה?
״פחות מעניין אותי אם התכתבתם או לא אייס, אני מדברת על משהו קצת יותר גדול מאם שלחת לה הודעה או אם היית עסוק מדי, ליה עקשנית היא לא תעלם בגלל זה״
אני מוציא אוויר שלא ידעתי שאני מחזיק, אז זו לא אשמתי אחרי הכל.
״אז?״
״אולי היא פשוט הלכה להורים שלה?״
״דילן הבחורה לא זמינה כמה ימים, יצאה מפוחדת עם מזוודות מהבית שלה וכל זה בשביל לפגוש את ההורים? אני בספק״, נשמע לי מגוחך כל העניין הזה.
״אתה לא מכיר אותם״, היא אומרת ואני מנסה להתחיל לחשוב איזה סוג הורים יש לה, אולי אם היא הייתה כאן הייתי מבקש להכיר אותם.
״אני מרגיש שאנחנו סתם מורחים את זה, את יכולה להגיע אלי?״
״כן, תסמס לי את הכתובת״
אני מנתק את השיחה ושולח לה את הכתובת של הדירה הישנה שלי.
לרגע שכחתי שאני כבר עברתי לבית חדש,
אני צריך למכור את הכל ולהעביר את הדברים שאני צריך.
אפילו לא הכרתי לה את הדירה הזאת,
לא זכינו להעביר פה לילה.
אבל זו התחלה חדשה, בית חדש, אני צריך את זה.
ואולי גם ליה?
אולי זו הסיבה שהיא בחרה לעזוב?
אולי העבר רדף אותה והיא הייתה חייבת?
יותר מדי מחשבות תוקפות אותי ואני נהיה מבולבל,
ורעב.
אני מוציא קופסת אוכל שנמצאת במקרר שלי יומיים כבר, להגנתי היא מריחה טוב,
אני מחמם אותה ומתיישב לאכול,
מנסה שוב לחייג לליה אבל כרגיל - תא קולי.
״לא חשבתי אחרת..״, אני ממלמל ביני לבין עצמי.

לאחר כמה דקות דילן דופקת בדלת,
אני פותח והיא נכנסת כמו סופה, ״אני מתחרפנת! איפה היא יכולה להיות? איך היא עזבה מבלי לספר לי בכלל? הרי אני החברה הכי טובה שלה!״,
איך הגעתי למצב שאני מנחם אותה במקום שהיא תעזור לי?
״דילן, תרגעי, זה לא העיקר את מאבדת את זה״ אני מגלגל עיניים לאור הפאניקה הקיצונית שלה.
״אייס! תתעורר! אני מסבירה לך שזה לא סביר לליה! היא לא תעשה דבר כזה מבלי להודיע למישהו, במיוחד לי.. לחשוב שרציתי לבוא לישון אצלה היום״, הקול שלה נשבר,
זה מה שחסר לי עכשיו.
דילן מתייפחת ואני מחבק אותה, נותן לה להוציא הכל.
״היי, אנחנו נמצא אותה, הכל יהיה בסדר, אני באמת נראה לך כמו מישהו שיתן לבחורה לעזוב אותו? אני זה שמחליט מתי לעזוב״ אני מחייך ודילן צוחקת, ״אתה כזה מניאק״.
״בהחלט״, היא משחררת מהחיבוק שלי ומתיישבת על הספה.
״אמרת שהיא יכולה להיות אצל ההורים שלה, איפה הם גרים?״ אני מתיישב מולה.
״אני לא יודעת עד כמה זה רעיון טוב שנבקר אותם..״ היא מתחילה להסס,
״למה לא? אמרת בעצמך שאולי היא נמצאת שם״
״ליה עזבה את הבית שהייתה בת שלוש עשרה, היא וההורים שלה לא חברים טובים במיוחד״, הראש של דילן מושפל, היא חשפה מידע שאולי לא הייתה אמורה.
״למה?״
״אתה רוצה לפתוח את התיבת פנדורה הזאת?״,
״אני מתכוון למצוא אותה דילן, גם אם זה אומר לעבור דלת דלת של כל אחד מהעבר שלה על מנת להבין איפה הזאבה שלי נמצאת״.
״אז כדאי שתכין קפה.. זה הולך להיות ארוך״.

אני עובר למטבח ומכין לשנינו קפה שחור, הלילה רק התחיל.
אני אמצא אותך זאבה קטנה,
אני מבטיח.