פרק 20

461 27 21
                                    

**נקודת מבט ג'יידן**

ראיין בוהה בי בעיניים כועסות. בנג'מין גרם לי להתקשר לראיין ברגע שהלימודים נגמרו כדי לומר לו לבוא לכאן ולהבהיר איתו דברים. אני חייב להיות כנה, אני לא ממש מצפה לשיחה הזאת מאחר ובנג'מין הלך כדי לעשות שיעורים במטבח בזמן שאני וראיין מדברים.

ראיין מקיש על הירך שלו, הרגל שיש לו כל פעם שהוא עצבני. במקום לשחוק שיניים או לקפוץ אגרופים הוא מתקתק על הצד של הירך. העיניים שלו גם כועסות, מה שמובן לחלוטין. הוא הסתכל עליי פעם אחת ומיד נהיה כועס.

"איך הממזר הזה יכל לגעת בך ובגרייס?" הוא שואל בשקט. ראיין מעולם לא אהב את אבא שלי, ומסיבה טובה גם.

"זה בסדר, ראיין, הוא בכלא עכשיו," אני מנסה להתנער מזה אבל זה גורם ליותר מדי כאב לגוף שלי.

"גרייס בבית חולים ואתה נראה כאילו דרסה אותך מכונית. איך לעזאזל אתה יכול לומר שזה בסדר?" הוא יורק.

"ראיין, זה באמת בסדר. אני מרגיש הרבה יותר טוב כשאני כאן וכשאני יודע שאמא שלי בידיים טובות. אבא שלי בכלא אז זה מוריד נטל גדול מהכתפיים שלי אז אני לא צריך להילחץ מלחזור הביתה כל לילה עכשיו. בכנות, ראיין, זה בסדר עכשיו. כן, אני נראה ומרגיש כמו חרא, אבל זה זמני, אני אחלים, החבורות יתרפאו. זה בסדר,"

ראיין פותח וסוגר את הפה כמה פעמים לפני שמסתכל על הרצפה ונאנח. "אני עדיין מאוד עצבני, ג'יידן," הוא רוטן.

"זה בסדר, אתה יכול להיות עצבני, אבל אל תדאג לי. אני באמת בסדר עכשיו כשהוא מאחורי סוגר ובריח,"

הוא מהנהן לפני שמעביר משקל לרגל השנייה. "איך הגעת לפה בסוף?" הוא שואל בשקט.

אני מלקק את שפתיי היבשות כשאצבעותיי מתחילות לזוז בעצבנות. "הייתי צריך להתקשר למבוגר כדי שיאסוף אותי מהתחנת משטרה. ידעתי שאמא שלך לא תהיה ממש שמחה, וההורים של אוון לא באו בחשבון. אמנדה הייתה המבוגרת האחרת היחידה שחשבתי להתקשר אליה,"

"אמנדה היא אמא של בן?"

"כן,"

הוא מהנהן. "כמה זמן אתה כבר כאן?"

"רק מאז אתמול," אני עונה. "זה גם מוביל אותי למה שבאמת התקשרתי אליך לגביו," שפתיי לא רוצות להישאר לחות כשאני מלקק אותן ברציפות.

ראיין מרים את הראש כדי להסתכל עליי כמו שצריך. "מה?" הוא ממצמץ מספר פעמים לפני שנאנח. "ג'יי, אני חושב שאני יודע לגבי מה זה,"

Sinner (BoyxBoy)-מתורגם ✔Where stories live. Discover now