בארץ שבה השקט והשלווה כבר אינם קיימים,
4 ממלכות נכנסות למלחמה קרה מלאה בדם, הן כולן נופלות לתאוות שלהם הם חפצים: בצע, כוח, מעמד ותשוקה.
אלת הגורלות שזורת את גורלם של צעירים מרקעים ומעמדות שונים לחלוטין אל תוך גורל מעוות אחד,
ורק היא יודעת איך סיפורם...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
- לוקאס -
"שאתה נסיך הכתר." שתקתי.
איך הגעתי למצב הזה? רק לפני רגע צפיתי בהרג של שני האנשים השנואים עליי, עכשיו אני מתמודד עם זה. היא הסתכלה לתוך עיניי לא משחררת. מראה לי עד כמה רצינית היא בכל מילה ומילה שיצאה מבין שפתיה.
הידקתי את הלסת, "אני מבין שאת עדיין כועסת." ידי עדיין אוחזת בפניה השחומות. "מה? זה כאב לך?" ענתה בהתגרות. "מה סופי סיפרה לך?" למה זה בכלל עניין אותי מה המשרתת הזו אמרה לה? "אל תשנה נושא." הבהירה.
ניתקתי בכוח את עיניי מעיניי העורב, מביט בחדר בסריקה מהירה. עד שהבנתי. הוצאתי צחוק לא מאמין קריר, "היא סיפרה לך ששכבנו, נכון?" הסתכלתי עליה בחזרה, מחפש תשובה שלא איחרה לבוא. גבתה עלתה באופן לא רצוני במעט, מסגירה לי את התשובה. "היא סיפרה לך." לשוני נגעה בדופן לחי הפנימית כשהנערה האלברנית לא ענתה לי.
"היא סיפרה לך כיצד עינגתי אותה בלילה?" הרמתי את גבתי, "כיצד היא קראה בשמי כל הלילה?" המשכתי, בוחן את הגבול שלה. נשכתי את שפתי התחתונה בהתגרות. "סופי, סופי, סופי...." הסתכלתי על שפתיה של האלברנית, "טעם שפתיה היה מתוק, ממש כמו של ריבת תותים." קצב נשימתה עלה נותן לי את הרצון להמשיך להתגרות בה עוד.
"אל תקנאי לך ויטמור." אמרתי לה לבסוף, לוחש באוזנה. "אני יכול לעשות גם לך את אותם הדברים." כשלא ראיתי ממנה תגובה המשכתי. ידי החופשיה הולכת למאחורי שמלתה, משחק בעדינות בקשר שאוחז את השמלה במקום.
"אני תוהה," אמרתי לה, כעת מביט בפניה שוב. "איך את תגיבי לדברים שאעשה לך?" העלתי חיוך ממזרי לשפתיי. התקרבתי אליה, אפי כמעט במרחק אפס מאפה. הסתכלתי מטה אל שפתיה למספר שניות, היא עוקבת בשקט. ואז העברתי את עיניי אליה. נועל איתה קשר עין. "אז מה אומרת ויטמור?" שאלתי אותה לאחר שקט ממושך.
"את רוצה לשכב איתי הערב?"
עוצמת הסטירה ממנה הזיזה את ראשי לצד. עיניי שהיו ממוקדות בעיניה לפני זמן לא רב כעת מביטות לריצפה.
הזזתי את הלסת לצדדים, וישרתי את ראשי אליה. היא לא אמרה מילה. היא לא הזילה דמעה. היא רק נראתה המומה. היא לא היססה ומהירה להזיז אותי הרחק ממנה. היא נעמדה, מביטה בי מבלי להגיד דבר. לבסוף היא הסתובבה והלכה.
