אני ואתה

<21>

~נקודת המבט של שוהם~
אחרי שעה שהסתובבתי עם איב בקניון קלטתי בזווית העין מישהי רצה עליי ז...זאת הי...היא זאת נעמה! היא באה וחיבקה אותי חזק ואני חיזקתי את החיבוק שמעתי אותה פורצת בבכי ואני לא אשקר גם לי ירדו כמה דמעות של עצב וגעגוע, התנתקנו מן החיבוק ונעמה חיבקה את איב כלכך חזק מגעגוע, לא ראינו אותה חצי שנה משהו כזה, איב ונעמה דיברו קצת ואני ניסיתי להתרכז בשיחה שלהן אבל ראיתי בזווית העין מישהו מסתכל על נעמה ומחייך מי זה? ״נעמה״ אמרתי בקול רציני היא לא ענתה אבל הביטה בי במבט שואל ״מי זה?״ אמרתי זז עם הראש לכיוונו כדי שתראה אותו ״אה הוא הח-החוטף שלי״ היא אמרה ואני הייתי המום התקדמתי אליו בעצבים ולפני שבכלל מישהו הוציא מילה נתתי לו אגרוף לפרצוף והוא נפל לרצפה ״חתיכת מניאק בן זונה! מי אתה שתיגע באחותי!?״ צרחתי עליו והוא הסתכל עליי ולא עשה כלום מה הוא דפוק? אני לא מבין ״שוהם!״ נעמה רצה אלי ״מה אתה עושה!?״ היא צרחה וירדה לבן אדם המטומטם הזה ״ל-לוקאס אתה בסדר?״ היא שאלה מלטפת את הפנים שלו, מה הולך כאן לעזאזל? הוא החוטף שלה היא צריכה לברוח לא ללטף אותו.

~נקודת המבט של נעמה~
״לוקאס...אתה בסדר?״ שאלתי שוב ״אני כלכך מצטערת לוקאס אני ממש מצטערת״ אמרתי ״הכל בסדר זה מגיע לי הוא צדק...״ לוקאס אמר ״מה זאת אומרת?״ שאלתי לא מבינה ״הוא אח שלך הוא דואג לך כלכך ועברת אצלי גיהנום אז זה ברור שזה מגיע לי״ הוא אמר ״זה לא, לוק-לוקאס, אני אוהבת אותך״ אמרתי בלחש והוא נישק אותי ״נעמה!הסבר!עכשיו!״ אח שלי צעק ואני הסתובבתי אליו ״אני אוהבת אותו הוא לא עשה לי כלום!״ אמרתי ואח שלי נאנח ״הוא הפאקינג חוטף שלך״ הוא אמר מסתכל על לוקאס שמנקה את הדם שירד לו מן האף ״אוקיי הוא החוטף שלי אבל אני אוהבת אותו״ אמרתי ולוקאס צחקק וחייך אליי ואני אליו, לוקאס התקרב אליי ונישק אותי מעמיק את הנשיקה אבל אני מתנתקת ממנו במהירות כי שוהם לא נראה הכי בסדר עם זה ״פרינססה הולכים הביתה״ לוקאס לחש לי ואני הנהנתי, דיברתי קצת עם איב וחיבקתי חיבוק חזק חזק לשוהם ״אני צריכה ללכת״ לחשתי לו ״לא! אין מצב! בבקשה אם הוא לא עושה לך כלום אז תבואי חזרה הביתה! אני מתגעגע״ הוא אמר אבל לוקאס לא הסכים ואמר לי שאני חייבת לחזור איתו, אז חזרתי.

הנסיעה לבית הייתה מאוד שקטה ״גם אני אוהב אותך״ לוקאס מלמל ואני חייכתי חיוך כלכך גדול נשקתי לו על הלחי והמשיך להיות שקט מביך.