אני ואתה

<26>

הלכנו לאוטו אחרי שסיימנו לאכול, פתחתי לה את הדלת והיא חייכה את החיוך היפה שלה ולא יכלתי להתאפק אז נישקתי אותה קצרות, נכנסתי למושב של הנהג והתחלתי בנסיעה, שמתי יד אחת על הירך שלה וחייכתי אלייה, היא החזירה לי חיוך ״החיוך שלך זה החיוך הכי יפה שראיתי אני מאוהב בחיוך הזה״ אמרתי לה והיא הסמיקה קלות ״תודה״ היא לחשה ונישקה ללחיי, נעצרנו ליד הבית של משפחת סמית׳ חייכתי אלייה ונישקתי אותה ״יאללה בואי״ אמרתי לה ויצאנו מהאוטו, היה חלון מאחורה שהיה פתוח ודי הופתעתי ״בואי לשם יש חלון פתוח אני אבדוק אם אפשר להיכנס ממנו״ אמרתי לה והיה לב מבט מלא בדאגה ״אל תדאגי אני אזהר וגם את!״ אמרתי לה והיא נישקה אותי קצרות, התקדמתי לחלון והסתכלתי פנימה ולא היה אף אחד באזור של הבית הזה, סימנתי לה עם היד שהיא יכולה לבוא ושהאיזור פנוי והיא התקדמה אליי הרמתי אותה למעלה והיא נכנסה ״תתחבאי״ אמרתי לה וקפצתי ונכנסתי לבפנים והתחבאתי לידה, החלון היה באיזור המטבח ״אוקיי אז ככה״ לחשתי והתחלתי להגיד ״לא צריך תוכנית״ היא אמרה ולא הבנתי למה ללא תוכנית והיא ישר לקחה סכין אני החזקתי את אקדחי והתקדמנו ומצאנו אתו בסלון, הוא היה שכוב שם ורדום ״שלום אני בטוחה שאתה זוכר אותי״ נעמה אמרה והוא התעורר ״שלום בייב״ הוא אמר וכיוונתי את אקדחי אליו ולפני שהספקתי ללחוץ על ההדק היא ישר דקרה אותו מספר פעמים ״פרינססה תזוזי״ אמרתי לה והיא זזה ויריתי בראש של ג׳ון המזדיין הזה והוא איבד מלא דם שאני מניח שהוא מת והלכתי לבדוק את הדופק שלו ואכן כן הוא מת, ירדו לנעמה דמעות מאושר והיא חייכה הלכתי וחיבקתי אותה ״כדאי שנעוף מפה״ אמרתי ״לגמרי״ היא אמרה ורצנו לבחוץ לאוטו, רציתי לפתוח לה את הדלת אבל כדאי שנברח מפה כמה שיותר מהר, נכנסנו לאוטו והתחלתי לנסוע.

~נקודת המבט של נעמה~
היה שקט של מחשבות, אני כלכך שמחה שהוא מת סוף סוף ואין שום זכר ממשפחת סמית׳, חייכתי באושר ולוקאס הניח עליי את היד שלו ״אני שמח שאת שמחה עם זה״ הוא אמר וחייכתי אליו חיוך גדול ״חלמתי על זה, לוקאס אני לא סובלת את המשפחה הזאת הם...״ באתי להמשיך אך דמעה קטנה קטעה אותי ״הם הרסו אותי״ אמרתי ועוד כמה דמעות ירדו ממני, לוקאס עצר את האוטו בפתאומיות ״היי פרינססה תסתכלי עליי״ הוא אמר מחזיק בסנטרי ״זה נגמר״ הוא אמר ואני חייכתי מהמחשבה ש..זהו אין יותר חטיפות מאויבים מטומטמים של לוקאס ״אני אוהבת אותך״ אמרתי מחייכת חיוך יותר גדול ״אני אוהב אותך״ הוא אמר מנשק את שפתיי.
אחרי נסיעה של חצי שעה הגענו הביתה, ״את רעבה פרינססה?״ לוקאס שאל ואני הנהנתי במהירות ״יותר מתמיד״ אמרתי, מאז שאני בהריון אני יותר רעבה מתמיד, לוקאס הכין אורז ועוף ואכלנו ביחד.