"קדימה בייבי, אתה מסוגל" שמעתי את קולו של האלפא שלי, "רק עוד קצת" הוא המשיך, זיהיתי בקולו פחד.
'אלפא~' ייבבתי בכאב בקשר בעוד ג'ונגקוק המשיך לנהום על כל אחד שהעז להתקרב, אפילו את רופא הלהקה הוא כמעט תקף.
ההמלטה שלי הייתה בעיצומה, אחרי כל כך הרבה זמן של המתנה סוף סוף קיבלתי את המתנה שלי, הגור הקטן שלי.
אבל לעזאזל, הוא פשוט נהנה להכאיב לי.
כן, זה בהחלט גור אלפא.
יללתי יללה ארוכה ומלאת כאב כשלחצתי בשארית כוחותיי וגופי הותש לחלוטין.
ואז שמעתי את זה.
יללות עדינות, יותר כמו של חתלתול מאשר זאב, ואז רופא הלהקה הניח בחיקי גור יפייפה בעל פרווה שחורה ומבריקה.
הוא היה כל כך יפה, עיניו היו עצומות, ליקקתי אותו באהבה ולבי כמעט יצא ממקומו.
סוף סוף הגור הקטן שלי פה.
"טאהיונג..." קולו של הגבר שלי נשמע והרמתי את פניו הזאביות אליו.
הוא הניח את ידו על ראשי ואז רכן ונשק לשפתיי הזאביות, "כל הכבוד אומגה, אני גאה בך כל כך".
החיוך שלו היה מלא שמחה, בלט טיפה של עצב כשהוא הניח נשיקה רכה על ראשו של הגור שלנו, שאנחנו הבאנו, בעצמנו.
"אני אתן לכם להישאר לבד" הרופא אמר ויצא מחדרו של ג'ונגקוק.
לא המלטתי על מיטתו מפני שלא רציתי ללכלך אותה, במקום זאת ההמלטה הייתה על הרצפה ועל המזרון הישן שלו.
ג'ונגקוק קרע את המזרון כאילו היה כלום וזרק אותו לאחר שהניקה אותי ואת הגור והרים אותי למיטה.
"תנוח" הוא אמר לי, "אני שומר עליך".
הגור נשאר איתי כל הזמן, הכי קרוב אליי.
יש לי כל כך הרבה להגיד לג'ונגקוק, אבל זה יכול לחכות עד שאתעורר.
כמה שעות אחרי זה קמתי והרגשתי את הגור שלי לא לידי, הגוף שלי קם מעצמו, רגליי עפו ישר לריצפה כדאי לחפש את הגור שלי. הייתי אובססיבי לאלפא הקטן שלי כמו שהייתי אובססיבי לאלפא שלי, הפחד שמישהו יפגע בו כמעט והרס אותי מבפנים. "מי צ׳ה" יופי ככה החלטתי לקרוא לגור הקטן שלי, הוא היה יפה מהשנייה הראשונה שהסתכלתי עליו.
"הוא פה" קולו הרגוע של האלפא שלי דיבר וכול הלחץ שלי לפתע פסק, הוא מוגן בידי ג׳ונגקוק וזה הרגיע אותי. "בייבי ישנת המון איך אתה?" הדאגה שהייתה לו כמעט וסיממה אותי, האהבה שהוא נתן כלפיי השתלטה עליי, אהבתי להיות האומגה היחיד שהוא אובססיבי אליו, מאז שהתנשקנו בפעם הראשונה עוד לפני שהירח נתן את מילתו הרגשתי מוגן, ידעתי שהפרתי את הכללים, אבל אולי הירח שמע לי.
אחרי כמה זמן ירדנו למטה וריח של ג׳יי קיי אחיו של ג׳ונגקוק הכה באפי, ריח מריר ומסריח, מעולם לא הבנתי את השנאה שלו כלפיי, או כלפיי החלטה של הירח, אבל לא ידעתי אם רציתי גם לדעת, הייתי צריך לחיות בכך שעכשיו יש לי גור קטן מתוק ואלפא שיעשה הכול בשבילי, מפה ועד סוף ימינו.
"בייבי אומגה!" קולו של הוסוק בקע מהצד וריח חמוץ יצא מהאלפא שלי. "הוסוק היונג דיברנו על זה... אתה מפסיק כי אני רוצה את הפנים שלך במקום" ציחקקתי כשהוסוק פגש בפניו העצבניות של ג׳ונגקוק "אוקיי אוקיי טאה" התיישבתי לידו והתחלנו לדבר על דברים מאוד פשוטים, ג׳ימין הצטרף וריח של רכושניות מילא את החדר שבילינו בו. יונגי וג׳ונגקוק הסתכלו על הוסוק כמו טרף קל, ידעתי מה עובר להם בראש, איך הם לוקחים אותו מעיפים אותו רחוק משנינו אבל התעלמנו, לא נתתי לזה שהאלפא שלי היה רכושני מידי להשפיע עליי, הוא ידע שהייתי שייך לו, והוא ידע שהוא שייך לי, והוסוק מעולם לא יהיה משהו שיפריד בנינו.
הוסוק הלך לטפל בכמה דברים ובאותו שנייה האלפא שלי ויונגי הגיעו אלינו "אני כול כך שונא את זה שהוא קרוב אליך בייבי" ג׳ונגקוק תפס בי ואני ציחקקתי "הוא בטא אני לא מוצא בו עיניין" לחשתי באוזנו של האלפא שלי את מה שחשבתי עליו "מעליב ביותר בייבי אומגה!!" הרגשתי את הזעם של ג׳ונגקוק עולה למעלה. "אוקיי נמאס לי בטא אתה תשלם על זה!" הוא עזב אותי ורדף אחרי הוסוק שניסה לברוח ממנו אך ללא הצלחה. יונגי מהצד שחיבק את ג׳ימין היה מרוצה מכך שג׳ונגקוק נוקם את נקמתם על כך שהעיז לומר על האומגות שלהם כינוי חיבה ואני גלגלתי עיניים "אלפא!" עצרתי את הטירוף שהיה שם ולקחתי את ידו של ג׳ונגקוק משם. "אתה לא מרביץ לחברים שלי" הסתכלתי על ג׳ונגקוק והוא נראה כמו תינוק עצבני שלקחו לו את הסוכריה על מקל שלו "הזהרתי אותו עכשיו הוא שילם על זה, נראה אותו אומר שוב 'בייבי אומגה' " הוא ירק את הכינוי שהוסוק נתן לי וחיבק אותי "אתה שייך לי אומגה" ואני ציחקקתי "אני יודע"
"הוא מעולם לא חשב אחרת" ג'ימין צייץ פתאום, הנהנתי בחיוך והסתובבתי בידיו של האלפא שלי, מביט בו באהבה ומלטף את פניו, "אני שמח שאני שייך לך" הודתי ועטפתי את צווארו בזרועותיי, מעביר נשיקות עדינות על שפתיו, "אין אלפא שאני רוצה להיות שייך לו יותר. "
YOU ARE READING
the howl of the wolf ~ TaeKook
Romanceבעולם יש יצורים...מוזרים. נסתרים מבני האדם, עמוק ביערות של קוריאה. בין היצורים האלה, אנשי הזאב, נמצא קים טאהיונג, אומגה צעיר שעוד לא הגיע לגיל ההתאמה שלו. טאהיונג היה עד לרצח הוריו על ידי אלפות מלהקתו שלו כשהיה צעיר, ומאז טאהיונג סגר את עצמו בפני...
