נקודת מבט הארי:
*יום שני*
אני מתעורר בגניחה כשהשעון שלי מצלצל. אני מושיט יד ומכבה אותו ומעביר את גופי לתנוחת ישיבה. אני מתיישב והראש שלי מרגיש סחרחורת ואני מרגיש תחושת בחילה ומטרידה בבטן. מיד נשכבתי בחזרה כדי להיפטר מהסחרחורת והתחושה בבטן.
שכבתי במיטה, שזה רק כמה שניות, עד שאמא שלי נכנסת לחדר שלי. ״הארי, מתוק, אתה צריך לקום.״ אני מרים את הכיסויים מעל ראשי. ״קדימה, אתה צריך להתכונן לבית הספר.״ אני לא עונה, רק שוכב מתחת לשמיכה בחושך. ״מה לא בסדר, הארי? אתה בסדר?״ היא מתעייפת מכך שאני לא מגיב ומושכת את השמיכות למטה, מושיבה אותי וגוררת אותי מהמיטה.
״אמאאאאא!״ אני נאנק אבל מפסיק מיד כשהתחושה בבטן חוזרת. אני ממהר לשירותים שלי ופותח את הדלת. ממהר לשירותים, אני מרוקן את תכולת הבטן בשירותים. אני מרגיש את אמא שלי משפשפת את הגב כשאני מקיא.
רק התחלתי לדבר סביב אמא שלי כי הבנתי כמה זה לא בסדר לא לדבר עם אמא שלי. הפסקתי לדבר רק לפני כמה חודשים, אבל עכשיו סוף סוף נפתחתי לדבר עם אמא שלי. אבל רק היא.
אני מסיים להקיא והיא מדברת, ״מה דעתך שתישאר בבית היום ואני אתן לך קצת תרופות ופנקייק שוקולד צ'יפס, מממ?״ אני מהנהן בראשי ומחבק אותה, אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיה. ״אני אוהב אותך.״ אני אומר. ״גם אני אוהבת אותך.״
היא יורדת למטה להביא תרופות ולהתחיל להכין את הפנקייק, בזמן שאני מצחצח שיניים כי הפה שלי מריח כמו זבל או אולי אפילו יותר גרוע.
שכבתי במיטה שלי בזמן שאני מחכה שאמא שלי תביא את התרופה ואז נזכרתי. אני כנראה צריך להגיד לבחורים שאני לא הולך להיות בבית הספר היום. אני מושיט יד כדי לתפוס את הטלפון שלי מהשולחן שלי.
לנייל: היי ני, אני לא אהיה בבית הספר היום אני חולה.
מאת נייל: אווו, אני מצטער הארי, אני מקווה שתרגיש יותר טוב!
לנייל: תודה, גם אני XD
ואז אני הולך לאיש הקשר של זאין.
לזאין: היי זאין, אני לא אהיה היום בבית הספר כי אני חולה.
YOU ARE READING
Let Me In {l.s} - Hebrew
Fanficמתורגם- מעל ל 65 אלף צפיות :) הארי אילם באופן סלקטיבי מאז טראומה שעבר עם חברו הטוב ביותר. הוא עובר לגור בדונקסטר עם אימו ואחותו בגלל שאנשים הציקו לו יותר מדי מכיוון שהיה אילם וביישן בבית הספר התיכון הישן שלו, וסיבות אחרות. אז הוא היה צריך לעבור וללכ...
