אחרי עוד כמה ימים שבהם הארי וליאם התעדכנו, הארי החליט שגם לואי צריך לפגוש אותו. לואי עדיין חושב שליאם הוא בחור בלי לב, בגלל מה שהוא עשה להארי, אבל הוא באמת בחור עם אחד הלב הגדולים והטובים ביותר אי פעם.
אז, הארי רוצה שלואי יראה את ליאם האמיתי. ובגלל זה הוא מתכנן 'בטעות' לומר לשניהם ללכת לביתו לבלות. 1) כי לואי היה דוחה כל הצעה להסתובב עם ליאם ו-2) הארי באמת רוצה שהם יפסיקו להיות תינוקות וישלימו ויהיו חברים או לפחות ידידותיים. ואולי אפילו נייל וזאין יכולים להתיידד איתו.
הארי בבית הספר ואוכל ארוחת צהריים עם לואי לידו. ראשו של הארי על הכתף שלו ולואי משחק בשיער שלו, והארי בהחלט יכול להירדם ככה אם הוא לא היה בבית הספר עם כל המתבגרים הקולניים.
״לוּ?״ הארי ממלמל.
״כן, האז?״ שואל לואי ומביט מלמעלה על החבר שלו.
״רוצה לבלות אצלי?״
״בטח, אהוב, אני אשמח.״ ואז הוא מנשק את ראשו של הארי והארי מחייך קלות וקובר את עצמו יותר בצווארו של לואי.
ואז הם מסתכלים על נייל וזאין וזאין מנסה לגנוב בדיסקרטיות אחד מהצ'יפס של נייל. נייל מכה את היד הזו לפני שהוא יכול להשיג אחת ומרחיק את המגש שלו.
זאין מכווץ את שפתיו. ״אפשר אחד?״ זאין מתחנן בעיני גור.
נייך ממשיך להסתכל אחורה בין הצ'יפס שלו לזאין, לפני שהוא נאנח ומוריד אחד מהצלחת שלו. זאין מתנשם, ״תודה תודה תודה,״ הוא אומר תוך כדי נשיקות על פניו של נייל. נייל מצחקק ומחייך כל כך רחב שהארי היה חושב שפניו יתפצלו לשניים.
לא עבר הרבה זמן אחרי שהפעמון מצלצל והם קמים ללכת לשיעורים שלהם.
״היי, לי?״ הארי שואל ברגע שהם בכיתה.
״כן?״ ליאם לוחש בחזרה.
״רוצה לבוא אלי לשחק בפיפ"א?״
ליאם מהנהן בראשו, ״בטח.״
עכשיו כל מה שהוא צריך לעשות זה ללכת לעבודה ולהשאיר אותם להסתדר. הארי מרגיש קצת רע על זה שהוא לא מסתובב עם לואי מכיוון שעיניו של לואי תמיד מאירות כשהוא מזכיר לבלות ביחד. והוא גם היה רוצה מפגש השלמה כי הוא לא קיבל את זה כבר זמן מה.
בסדר, ממשיכים הלאה!
~~~
לואי פותח את הדלת לביתו של הארי, מכיוון שהוא כבר לא נעול, ונכנס פנימה.
YOU ARE READING
Let Me In {l.s} - Hebrew
Fanfictionמתורגם- מעל ל 65 אלף צפיות :) הארי אילם באופן סלקטיבי מאז טראומה שעבר עם חברו הטוב ביותר. הוא עובר לגור בדונקסטר עם אימו ואחותו בגלל שאנשים הציקו לו יותר מדי מכיוון שהיה אילם וביישן בבית הספר התיכון הישן שלו, וסיבות אחרות. אז הוא היה צריך לעבור וללכ...
