אחרי שהתחיל להחשיך, כולם אספו את חפציהם והלכו הביתה, הארי הקפיד לתת ללואי נשיקת פרידה לפני ששניהם עזבו.
הארי נאנח כשפתח את הדלת, מתעייף בשנייה בגלל השמים הכהים ורעש קלוש של צרצרים. הוא נכנס פנימה ואז עלה לחדרו והתנפל על מיטתו.
אני פשוט אתקלח מחר בבוקר, חשב הארי.
הוא הוריד את בגדיו והשאיר את עצמו רק בבוקסר. לפני שהלך לישון, הוא דאג להפעיל את השעון ואז נכנס מתחת לשמיכה.
הוא התכרבל יותר מתחת לשמיכות כך שרק ראשו נראה מבעד לשמיכות. הארי נרדם במהרה. הוא היה רגוע לגמרי, בלי לספור את המבחנים שיש לו ביום שישי, והלך לישון הכי מהר כאילו עושים קליק באצבעות.
~~~
מכיוון שזה היה אוקטובר עכשיו, זה נעשה קצת יותר קריר. אז במקום ללבוש חולצות טי ובגדים עם חומרים דקים, צריך ללבוש סווצרטים, מעילים, כפפות ועוד.
כשהארי התעורר הוא התקלח במהירות, תיקן את שיערו וצחצח שיניים. לאחר מכן, הוא ניגש לארון שלו כדי לבחור בגדים. הוא בחר סווצרט סגול שנראה נעים מספיק כדי שהמזג האוויר הקר והגזרות השחורות שלו ישתלבו איתו.
הוא לבש אותו וכפי שחזה, היה חם מאוד. הוא חיבק אותו סביבו בזמן שירד למטה והתיישב על השולחן.
אמא שלו, שישבה על הספה וצפתה במשהו בטלוויזיה, כבר הוציאה ביצים ובייקון אז הוא התחיל לאכול במהירות, לא רצה לפספס את האוטובוס.
לאחר שסיים, הוא הניף את התיק שלו על כתפו, אמר ביי לאמא שלו, ואז יצא החוצה אל האוויר הקריר והנעים.
הוא רעד, אבל בכל זאת ירד לתחנת האוטובוס וחיכה שהאוטובוס יופיע. ברגע שזה קרה, הוא עלה על המדרגות וניסה למצוא את חברו הבלונדיני. הוא הבחין בו באחד המושבים האמצעיים והתיישב לידו.
״היי,״ אמר הארי עם רעד קל עובר על עמוד השדרה שלו.
״היי, למה אתמול היה הרבה יותר חם. טאז פתאום זה הפך לחורף וזה אפילו לא נובמבר!״ קרא נייל.
״אני לא יודע, ני, אל תשאל אותי. אני לא שולט במזג האוויר.״
״טוב דה, אתה רק הארי.״
״למה אתה מתכוון ב'רק'?״ שאל הארי, מניח את ידיו על ירכיו.
״כלום, רק, תסתכל מהחלון או משהו.״
״הארי לעג, ״אני לא יכול. תפסת את מושב החלון, שדון שכמוך.״
״זה שאני אירי לא אומר שאני שדון, הארולד.״ אמר נייל וגלגל את עיניו.
YOU ARE READING
Let Me In {l.s} - Hebrew
Fanficמתורגם- מעל ל 65 אלף צפיות :) הארי אילם באופן סלקטיבי מאז טראומה שעבר עם חברו הטוב ביותר. הוא עובר לגור בדונקסטר עם אימו ואחותו בגלל שאנשים הציקו לו יותר מדי מכיוון שהיה אילם וביישן בבית הספר התיכון הישן שלו, וסיבות אחרות. אז הוא היה צריך לעבור וללכ...
