פרק 7- חושב

272 29 5
                                        

זה היה עכשיו יום שישי ולומר שהארי היה שמח לבלות את שארית היום עם לואי היה בלשון המעטה, הוא זורח מהתרגשות ומעט לחוץ. הארי הרגיש כאילו הוא צף על עננים כשהיה עם לואי; על גג העולם.

בעודו מחייך לעצמו ומרגיש את הפרפרים בבטן, הוא ניגש לארון שלו ובחר בגדים.

הוא בחר מכופתרת עם נוצות ורודות ורקע שחור, והניח אותה על מיטתו. יחד עם הסקיני השחורים הרגילים שלו ומגפי צ'לסי.

הסגנון של הארי היה הפוך מאישיותו. הסגנון שלו היה בטוח, נועז, צבעוני ותוסס. עם זאת, האישיות שלו, כפי שהוא תיאר אותה, הייתה משעממת, תפלה, ביישנית, סגורה, ופשוט ילד שמור ועמום עם עיניים ירוקות.

לואי ראה אותו בדיוק ההפך. מבחינתו, הכל בהארי היה מושלם. שיערו הארוך משוקולד, עיניו הירוקות הבוהקות, השפתיים האדומות הוורודות, הלחיים המסמיקות, קו הלסת החד כמו זכוכית, סגנונו הייחודי והיפה, אישיותו החביבה. הכל אצלו היה פשוט, מושלם ללואי. הוא לא מצא פגם אחד.

כשהארי סוף סוף הגיע לביתו של לואי, במקום שלואי יענה הפעם לדלת, זו הייתה בחורה עם שיער בלונדיני ארוך ועיניים כחולות ונראתה קצת יותר צעירה מלואי.

״לואי, הארי כאן!״

הארי היה בהלם, איך היא ידעה מי אני? לואי סיפר לה עליי? למה שלואי יספר לה עליי?

הוא שמע את הצעדים הרכים בבית עד שלואי הופיע ליד הדלת ליד הילדה הבלונדינית.

״טוב אל תעמוד שם, תיכנס.״ לואי אמר.

הארי נכנס פנימה במבוכה ולואי החליט לשבור את השתיקה על ידי הצגת אחד את השני.

״הארי, זאת לוטי, אחותי. ולוטי, זה הארי, ה...ידיד שלי.״ לואי ענה במהרה, למרות שזה נשמע כאילו הוא מטיל ספק בכך.

לא הייתי חבר של לואי? הוא לא רצה להיות חבר שלי? למה הוא אמר ככה 'ידיד'?

לאחר האינטראקציה המביכה הזו, הארי ולואי עלו במדרגות שהובילו תוך זמן קצר לחדרו של לואי. הארי הרגיש נעים בחדרו של לואי. הוא הרגיש בבית. הוא הרגיש בבית עם לואי.

הם תרגלו לימוד שפת הסימנים באפליקציה אקראית שהורידו מחנות האפליקציות בטלפון של הארי.

Let Me In {l.s} - Hebrew Where stories live. Discover now