Let Me In {l.s} - Hebrew

פרק 6- חברים

כשהארי התעורר למחרת הוא הרגיש הרבה יותר טוב. לא היה לו אף סתום, לא היה לו קול צרוד שנגרם בגלל כאב הגרון שלו, והוא לא השתעל או התעטש כל חמש דקות.

״אמא, אני חושב שאני יכול ללכת לבית הספר היום,״ אמר הארי בזמן שהוא ירד למטה ונותן ללואי לישון עוד קצת. ״אוקיי מותק, זה נהדר.״ אן ענתה, עם חיוך שמח על פניה.

״בסדר אני הולך להעיר את לואי, אני מיד חוזר.״

הארי חזר במעלה המדרגות ופתח את הדלת לחדרו וצעד אל מיטתו. הוא כרע לאותה רמה כמו המיטה וטלטל את לואי בעדינות. לואי לא התעורר, כי זה היה רק ​​רעד קל והוא רק פלט מלמול.

אז, הארי טלטל אותו חזק יותר עד שלואי קם בסופו של דבר מהמזרן והביט בהארי. ״אדם לא יכול לישון את שנת היופי שלו?״ הארי צחק והניד בראשו עם חיוך על פניו.

הארי תפס את המחברת שלו וכתב בה.

יש לנו בית ספר זוכר?

לואי נאנק, ״לך לעזאזל, בית ספר!״ לואי צעק בילדותיות. הארי חייך בחיבה והחל לגרור את לואי בזרועו, מנסה להוריד אותו מהמיטה.

״אההה הארולד! תירגע אני אקום האז.״ אמר לואי והארי הפסיק למשוך את לואי ושחרר את אחיזתו בזרועו.

״אוו רגע! יש לי רעיון!״ לואי התחיל לדבר שוב כשהוא משך חולצת טריקו מעל ראשו. ״אז אני יודע שאתה לא מדבר, אז אממ- אולי שנינו יכולים- כאילו, ללמוד שפת סימנים ביחד, אולי?״ שאל לואי בביישנות, מביט למטה ומשחק בשולי חולצתו.

הוא הרים את מבטו אל הארי שמבט מבולבל על פניו, לפני שהוא פרץ בחיוך והוא התחיל להנהן.

״אוקיי נהדר! אז אתה מרגיש טוב יותר ללכת לבית הספר עכשיו?״ תהה לואי. הארי הנהן והחל ללבוש את בגדיו לבית הספר.

כאשר לואי והארי נכנסו לבית הספר וזאין ונייל הגיעו לצדם, הארי הרגיש סוף סוף שהוא לא לבד. בטח, היו לו את אמא שלו ואת אחותו, אבל בבית הספר הישן שלו מעולם לא היו לו הרבה חברים. בערך באותה תקופה, רק ג'מה הייתה החברה האמיתית שלו. בבית הספר, כל הילדים היו מקניטים אותו וקוראים לו בשמות כמו הומו, פאג ועוד הרבה שמות שגרמו לו לבכות את עיניו כשהלך הביתה. פעם היה לו חבר (friend). אחד שיוודא שהוא בסדר, אחד שגורם לו להרגיש בטוח, אחד שיוכל להישען עליו כשהוא צריך תמיכה, ואחד שתמיד היה שם בשבילו. כזה שגרם לו להרגיש אהוב ומאושר. לא אהבה רומנטית; כמו ידידות בלתי שבירה. יום אחד, הכל השתנה.

עד מהרה הם נפרדו והלכו לדרכם, במקרה של הארי, תרתי משמע. זה היה ילד. הם נתנו לילד טיפש אחד לעבור בין החברות שלהם. הארי היה מיודד עם ליאם פיין, הקפטן של קבוצת הכדורגל. מכיוון שהם היו חברים, כשהארי יצא מהארון כולם התייחסו אליו בכבוד. ליאם סיפר להארי יום אחד שהוא מאוהב בילד בשם ניק גרימשאו. הכל היה בסדר, עד שהארי רץ במסדרונות, מנסה להגיע לשיעור הבא שלו כמה שיותר מהר. הוא מעד על אחד משרוכי הנעליים הלא קשורים שלו וזה שלח את ספריו לעוף.