אזהרת תוכן: תוכן מפורט וקצת (ממש) מזעזע בנושא BDSM, ואזהרה נוספת על תגית dark שלא שמתי כי זה לא A3O פה, אבל סיריוסלי, התפנית פה די אפלה ונכנסת יותר עמוק לרבדים של ז'אנר הזנות.
אז שימו לב.❣
°•••••••••°
להטות את הכף – פרק 9
פיטר עושה את המרב שלא לחשוב על ההזמנה למסיבה כיוון שהדבר היחיד שיקרה זה שהוא יתחיל לחשוב באובססיביות על איך הוא צריך להתנהג או מה הוא צריך ללבוש והוא באמת צריך לשמור על ראש נקי עד אז.
אחרת, האחיזה השברירית שלו בלוח הזמנים שלו תלך ותחליק והוא יפגר מאחור באמת. עד כה, רק פרופסור דונבן שמה לב לתרומותיו המידלדלים ועדיף שהיא תישאר היחידה. הרצאה חמורה אחת על מוסר העבודה שלו מספיקה.
למרבה צערו, בראד המכסה חזר – איש העסקים שאפתני וכה אכזרי שהוא יכול להיות האנטגוניסט בסרט שובר קופות שאוהב לסיים את יום העבודה שלו כשפיטר כורע אי שם בקו הראייה שלו.
הלילה הוא ליד ספת הקטיפה (בראד כנראה קיבל את הקידום שרדף אחריו), עירום לגמרי מלבד העניבה המכסה את עיניו. פיטר פיתח שגרה להתמודדות עם החסך החושי, חוסר השליטה הזה שמשפיע עליו יותר מכל צורה אחרת של ריסון.
פנימה... החוצה... פנימה... החוצה...
נשימות יציבות.
תתרכז בצלילים. אין צורך להיכנס לפאניקה, הוא מבטיח לעצמו. אתה לא צריך לראות אותו, רק תקשיב.
לאחר כמה דקות פיטר מתחיל להרגיש את החרדה מתפוגגת כאשר יותר ויותר צלילים מצליחים לייצר לו תמונה חיה של הסצנה סביבו. חריקת כיסא השולחן כשבראד קם, רפרוף של ניירות, חבטה חלשה של כוס שהונחה.
בן לימד אותו את זה עוד כשהוא יחד עם מיי ניסו לגמול אותו משינה עם מנורת לילה דולקת. השכונה שלהם הייתה קולנית בלילה ואפשרה המון תרגול, אבל הדירה שלהם באמת הייתה נהדרת – ביתית ומלאה בחיוכים וצחוק. מיי נצמדה אליה עד שפיטר עבר למעונות אפילו שהיא איחרה עם שכר הדירה והחשבונות עוד חודשים לפני כן.
הפנטהאוז של טוני, עם התמונות הדבוקות למקרר הזכירו לו את הבית הישן שלהם ואת המסיבה ואיך פיטר עדיין לא יודע איך לעזאזל הוא אמור לשכנע את רומלאו לתת לו חופש באותו הלילה –
הסטירה מזעזעת אותו.
הוא מצליח לעצור את הנפילה שלו לפני שהוא נופל על הפרצוף על השטיח, מפר את החוק 'אל תזוז' שבראד כה עקשן עליו.
אבל זה אחרון הבעיות שלו כרגע.
"אמרתי לך לזחול, ילד," הוא שומע את האיש נוהם ופיטר מציית מיד, בולע את התנצלותו כי החוק 'אל תדבר' אפילו יותר חשוב.
YOU ARE READING
להטות את הכף
Actionלפיטר יש מקצב. שיטה. הכל פועל כמו מכונה משומנת היטב, משחק מילים הנדסי מכוון. הוא מחליף שינה בקפאין בתדירות שהיא כנראה גבוהה יותר ממה שבריא, אבל הוא מסתדר מספיק טוב בקולומביה כדי לשמור על המלגה שלו, וזה מה שחשוב. בבוא הקיץ, פיטר יוכל לקחת משמרות נוספ...
