להטות את הכף

פרק 23

להטות את הכף - פרק 23

אף אחד לא אומר דבר במשך דקה שלמה.

פיטר בטוח לא יהיה הראשון שיפר את השתיקה - לא אחרי מה שטוני הפיל עליו. אז הוא מניח לעצמו לשקוע עמוק יותר אל תוך הכסא.

סם ווילסון מסתכל על שניהם עם מבט רגוע שיכול להתחרות בזה של הסוכן קולסון. בפגישה הראשונה שלהם פיטר מצא את זה מרגיע - הוא היה לחוץ מספיק גם ככה בלי להוסיף את המטפל למשוואה - אבל היום, היום זה מרתיח.

אוקיי, זה היה מרתיח גם בפעם הקודמת. פיטר לא ציפה שטיפול יהיה כזה הרבה עבודה, אז כשסם אמר להם שהעבודה שלו היא לעזור להם למצוא פתרונות לבעיות שלהם ולא לפתור להם את הבעיות, פיטר התחיל לתהות בהחלטה האימפולסיבית שלו להקשיב לעצתו של סטיב. אבל אז סם הנחה אותו סוף סוף להגיד לטוני את האמת על מה שקרה בהמפטונס ו... כן. זה היה טוב.

פחות טוב היא הנטייה המתמדת של טוני להתייחס אליו כאילו הוא עומד להישבר.

"יכולתי להתמודד עם זה," פיטר אומר כשהשתיקה משתרכת יותר מידי. "יכולת להגיד לי."

הוא לא מסתכל על טוני, אבל הוא שומע אותו מפטיר אנחה לצידו.

"לא רציתי להטריד אותך."

"הייתה לי זכות לדעת."

עוד שתיקה.

עד שסם אומר, "מישהו מתכוון לשתף, או שצריך לשחק עשרים שאלות?"

פיטר משלב את ידיו ושולח מבט מצמית לכיוונו של טוני, אבל זה פשוט מדלג עליו.

"בטח, דוק," טוני אומר ומתעלם מסם שמפטיר "עדיין לא דוקטור," כדי להמשיך. "אחד הקולגות של פיטר מהמסעדה יצר קשר עם תעשיות סטארק ביום שני, אמר שיש לו מידע למסור לצהובונים אלא אם כן ניתן לו משהו יותר טוב. נתנו. סוף הסיפור."

"נראה שאתה לא מסכים, פיטר."

ברור שלא, לעזאזל.

"הוא לא התכוון לספר לי," הוא אומר. "אם גברת פוטס לא הייתה מציינת את זה, לעולם גם לא הייתי יודע."

"כי זה לא ביג דיל, ילד - "

"שמונה מאות אלף דולר הם כן ביג דיל!"

"נופ," טוני אומר, ומדגיש את ה'פ' באופן שפיטר מוצא מתוק בדרך כלל, אבל היום זה פשוט מרגיז. "מיליארדר, זוכר?"

"חברים," סם קוטע אותם ומרים את ידו. "בואו נבין את זה. טוני, למה שלא תסביר לנו למה לא החלטת לשתף את בן הזוג שלך בדבר הזה?"

טוני מושך בכתפיו. "כמו שאמרתי, זה לא ביג דיל. לחברה יש תקציב לדברים האלה; תשאל את פפר אם אתה לא מאמין לי."

במקום לחפור עמוק יותר כפי שפיטר ציפה, סם יושב אחורה בכסאו עם מבט מחושב על הפנים שלו כשהוא מסתכל עליהם. פיטר תוהה מה הוא חושב לעצמו עליהם - האם הם נראים הגיוניים עבורו? האם הוא יכול לראות את הפתרונות לבעיות התקשורת שלהם בבירור, או שהם נסתרים מעיניו כמו שהם נסתרים מפיטר?