להטות את הכף

פרק 18

להטות את הכף – פרק 18

[13:34] הרופא שלח אותי הביתה לנוח. מצטער, אבל אני לא חושב שאני אוכל לבוא הלילה.

טוני קרא את הטקסט כל כך הרבה שהוא יוכל לדקלם אותו מהסוף להתחלה גם אם יעירו אותו באמצע הלילה וישאלו אותו לגביו. להודעה מצורפת תמונה של פיטר בחדר ההמתנה של רופא כללי כשעל פניו מבט מאוכזב.

יש פה משהו מוזר. כל העניין הזה בכלל לא מסתדר לו, אבל הוא לא ממש יכול להניח את האצבע על מה הסיבה.

הוא מכבה את המסך ומתעלם מהמפרט של כור הקשת הזעיר, שבדיוק כמו ההודעה של פיטר או שינוי ההתנהגות הפתאומי של רוג'רס ובארנס, הוא פשוט לא מצליח להבין. אולי זה מה שמטריד את פיטר? אבל למה שהוא לא יספר על כך לטוני?

זה יהיה כל כך קל. ג'רוויס עקרונית כבר התמזג לרשתות תחנת המשטרה של ניו יורק כמו גם למשרדי התחבורה (בין היתר), זיהוי פנים לא ייקח זמן כלל אם הוא יפעיל עוד כמה שרתים נוספים, ותוך חמש דקות הוא יידע אם פיטר באמת נמצא במעונות שלו וסובל מהתקררות. מעקב אחר הטלפון הנייד שלו יניב תוצאות אפילו מהירות יותר.

ועדיין, הוא יכול לשמוע את ההאשמות של פפר מצטלצלות באוזניו, עדיין זוכר את המבט המזועזע על פניה, הוא יכול לראות בדיוק את הרגע בו האמון שהיה לה נשבר ללא תקנה.

הוא לא יכול להסתכן שזה יקרה שוב.

בהתנשפות נרגזת, טוני עוזב את הקבצים והולך אל כור הקשת.

*

זה כמו לצעוד חזרה אל תוך סיוט.

האחוזה לא השתנתה הרבה בחודשיים וחצי האחרונים ממה שפיטר יכול לראות דרך האורות המלאכותיים שמובילים אותם ממנחת המסוקים לדלת הכניסה. זה כנראה נראה אחרת לאור יום, כיוון שהגן אמור להיות בשיא פריחתו באמצע יוני, אבל הוא לא מעז להרהר מה יקרה מחר כשהוא אפילו לא עבר את הלילה.

"קרלוס, תראה לחבר של מתיס היכן נמצא חדר האורחים," פאביו אומר לעמוד השרירים שסוחב את התיקים של פיטר ורוסו, ואז הוא פונה לחייך אליו. "אתה לבוש קצת יותר מידי, קאריניו."

פיטר לא היה מצליח לדבר גם אם היה רוצה. הוא מהנהן והולך אחריו, עולה במדרגות ועובר שורה של דלתות עד ש... מאבטח? חדרן? משרת? חושף חדר מרווח, מעוצב בטוב טעם עם מיטה תמימה למראה. שולחן כתיבה אלגנטי וספת עור וכיסאות מקובצים סביב מסך שטוח.

"אני אבוא לאסוף אותך ברגע שתסיים." האיש אומר.

יש לו מבטא ניו יורקי כבד, מהסוג שאתה מאמץ לעצמך רק אם גדלת באחד הרובעים ולא אכפת לך לשים לב להגיה שלך או לאות 'ר', אבל זו היד שהוא מושיט קדימה כשהוא עומד לסגור את הדלת אחרי שהוא זורק את התיק על קצה המיטה שתופסת את תשומת הלב של פיטר.