להטות את הכף

פרק 11

להטות את הכף - פרק 11

פיטר לא מצליח לישון.

הוא הניח שהוא יירדם בשנייה שהוא יזחל מתחת לסדינים אחרי הנסיעה שהועברה בדממה מוחלטת, אבל לא היה לו כזה מזל. כל מה שהמוח שלו הצליח לעשות זה להריץ מחדש את כל האירועים של הלילה בלופ אינסופי והמציא חזיונות עתידיים שהותירו את פיטר עם בחילה ותחושה קרה.

זה גם יהיה כל כך קל, להגיד כן ולגרום לכל הבעיות להיעלם. עסקה פשוטה: הוצאות משפט ושכרה של החוקרת הפרטית תמורה לזמנו של פיטר. טוני עשיר מספיק כדי שהוא לא ירגיש בהוצאות הנוספות. זה לא יהיה כל כך שונה ממה שפיטר עשה בשנתיים האחרונות...

ועדיין, עצם המחשבה פשוט הופכת לו את הבטן.

פיטר מתכרבל מתחת לשמיכה, מנסה נואשות לחשוב על משהו אחר, אבל מה שעולה בראשו גורם לדופק שלו להאיץ.

'השתמשת לפחות באמצעי מניעה?'

הוא חייב לפנות זמן כדי ללכת למרפאה ולהיבדק.

וטוני יודע.

מכל הדברים הנוראיים שקרו הלילה, מהפגישה עם ד"ר באנר אחרי שבשם אלוהים הוא התעלף במגדל, ועד העובדה שלטוני נודע על הסימנים שפאביו וספנסר השאירו עליו...

פיטר הצמיד את הפנים שלו אפילו חזק יותר כנגד הכרית. הוא לא יודע איפה הם עומדים עכשיו, טוני והוא. הוא בטוח שטוני לא יישאר בסביבה יותר מידי אם פיטר ימשיך בדרך שלו, אבל באותה הנשימה הוא יודע שזה פשוט לא יהיה אותו הדבר אם הוא יעביר את הזמן שלו עם טוני רק כי הוא זרק עליו כמה אלפי דולרים.

אבל...

זה יעזור לבן מהר יותר. ההליך של הערעור לא יכול להימשך לנצח ופיטר לא יכול להבטיח שהוא יצליח להרוויח מספיק כסף בזמן שהם עדיין צריכים לכסות את כל ההוצאות שלהם.

האם הוא יוכל לחיות עם תחושת הבחילה בבטן בכל פעם שיהיה עם טוני אם זה אומר שלבן יש סיכוי הרבה יותר טוב להשתחרר?

הוא בכנות לא יכול לומר.

*

פיטר פונה למשרדו של רומלאו באותו היום עם תחושת בטן מבשרת רעות.

הוא לא טועה.

"אתה מבין שיש אורחים שמגיעים לכאן למטרות ספציפיות," הבוס שלו אומר באיטיות בזמן שפיטר זע בעצבנות לפני השולחן שלו. גם רומלאו לא יושב, בקושי יושב על קצה השולחן, ידיים שלובות ומבט קר וקשה בעיניו. "וזה לא לקבל שירות מאיזה נער ליווי מסומם שעומד להתעלף כל רגע."

"אני - אני מצטער, אדוני, זה לא יקרה שוב," פיטר מגמגם במהירות, אך רומלאו קוטע אותו בהרמת יד.

"אתה יודע," הוא אומר, עיניו ממסמרות את פיטר במקומו, "שמעתי שהיית כוכב עם סניור אורטיז."