פרק.
ארוך אבל שווה כל דקה!
פרק אחד לפני האחרון וזה מרגש אותי!
לקח לי נצח לתרגם (טוב נו בעיקרון שלשום העלתי פרק אז קצת פחות:))
תהנו❤️
-
׳לא איתך.׳
החצר מטושטשת סביבו.
׳לא איתך.׳
רגליו רועדות על הדשה הרטוב:
׳לא איתך.׳
אוויר חם מטיח בפניו, תוקף את שערו.
׳לא איתך.׳
קולות זורמים פנימה והחוצה באוזניו.
׳לא איתך.׳
דלת הדירה שלו נראית לעין, הוא מרגיש את האוויר קורע את ריאותיו.
הוא רועד ומגשש אבל הוא מצליח להכניס את המפתחות למנעול והוא פותח את הדלת עם הכתף שלו הכי חזק שהוא יכול כי הוא רק צריך להיכנס פנימה, הוא צריך את הדלת הזאת שתיפתח עכשיו והוא צריך לעזוב.
הוא רוצה ללכת הביתה.
זה כל מה שהוא רוצה.
זה כל מה שהוא יכול לחשוב עליו.
ובכן.
לא הכל.
׳לא איתך, לואי׳.
הוא תוחב כל פריט לבוש שהוא רואה בתיק שלו (ויש הרבה - הוא אף פעם לא העמיד פנים שהוא משהו חוץ ממטונף) כשהוא ממצמץ עם הדמעות שכבר סופגות את פניו, גורמות לו לרעוד. הוא מאתר את האייפוד שלו והטלפון שלו ואת הז'קט שלו, שפתיו בוערות.
הכל בוער.
הכל קר.
הוא גוסס באש ובקרח וכן, יש לו זכות להיות דרמטי עכשיו כי הנשמה המזוינת שלו מתרסקת והוא מעולם, מעולם לא הרגיש את זה יותר נורא לפני.
אולי יש אנשים שלא נועדו לאהבה. אולי יש אנשים שלא חזקים מספיק.
הוא בולע את יבבותיו החנוקות וההשפלה והזיכרונות המזוינים - התחושה של שערו הרך והעור הרך יותר של הארי והקולות העמוקים והמרעישים שנמלטו מגרונו כשהוא משך את לואי אליו, משך את לואי, זיכרונות ששולחים יבבות טריות והצטמצמות לב. מכות את לואי, גורמות לו להתכווץ. הוא גורר את התיק שלו על כתפו, אפילו לא עוצר כדי להשאיר פתק עבור נייל - שלמרבה המזל, עדיין במרוץ הסירה, חוגג את זכייתו הוודאית. הוא יכול פשוט לשלוח לו הודעה אחר כך כשהכל לא כל כך טרי ומדמם.
YOU ARE READING
Young and beautiful-מתורגם
Fanfiction- לואי, למרבה צערו, לומד באוניברסיטה שבה השם זאין מאליק אומר משהו, נייל הורן לא מפסיק לדבר, יש פסנתרים בכל מקום, והארי סטיילס, בנו היחיד של רוקיסט לשעבר מכור לסמים, מטורף מבחינה קלינית. בעל חיוך מושלם ועיניים ריקות. - הייי התחלתי סיפור חדש!! שמלא בי...
