פרק 34

1.3K 60 193
                                    

פרק.
ואוו!
מה אומרים שזה כבר הפרק האחרון?
אני אכתוב סיכום קטן שלי לפאנפיק הזה בסוף הפרק..
אבל אני רק אגיד תודה רבה על כל ההצבעות והתגובות שלכם!
תהנו (בפעם האחרונה;)) ❤️

-
לואי הוא חבר ממש טוב.

כאילו, חבר טוב מאוד. לא - לא 'טוב'. מדהים. מסור. מְפוֹאָר. נֶהְדָר. אולי, קצת כמו גור מתרכך?

ובכן, בלי קשר.

לואי הוא בן אדם טוב וזו הסיבה היחידה שהוא עם חמש קופסאות מאפייה בזרועותיו כרגע - כולן מלאות במאפים שונים, מעוטרים במדויק ובזהירות מעודנות - הוא מטפס במעלה המדרגות הארורות של המדרגות האינסופיות אל החדר של זאין.

כשהוא סוף סוף עושה את הצעד האחרון הוא פותח את הדלת, והדבר הראשון שקיבל את פניו הוא שולחן ערוך לחמישה אנשים ואת עיניו של הארי מהבהבות מרוב חרדה, פרחים שונים בכל יד.

"איזה מהזרי פרחים האלה יותר משדר את: 'אנחנו הולכים להתגעגע אליך אבל נרגשים מההחלמה הבטוחה שלך'?" הוא הדבר הראשון שהוא שומע, שהארי תחב את הפרחים בפניו.

לואי מעיף מבט בין שני הזרים, לפני שהוא נאנח. והוא ממשיך לבהות, קצת מבולבל.

מה הייתה השאלה, שוב?

"אה," הוא מצליח לומר, שרירי ראשו זועקים במחאה, והוא מכוון את ישו לאחד מזרי הפרחים בזרועותיו של הארי. "האחד הזה?"

עיניו של הארי כמעט יוצאות מהמקום.

"לא, לו! לא, האחד הזה רועש מדי," אומר הארי, הקול שלו מתבכיין. "האם בכלל הקשבת למילה שאמרתי לך כל היום הזה? בכלל אכפת לך מהיום? אתה אפילו לא מנסה לעשות את ארוחת הצהריים הזו נחמדה עבור ליאם. אתה רק-"

"וואו, וואו, תרגע, מתולתל" ממהר לואי, עוצר את דיבוריו של הארי. באנחה נרגזת, הוא מניח את הקופסאות על השולחן, בזהירות נמנע מהחרסינה וממפיות נמקופלות באומנות - לפני שהוא מסתובב אחורה וצעד קרוב אל הארי, מיד מערסל את פניו המטופחות.

"הארולד," הוא מתחיל, מרגיש חיוך נוצר על פניו, ועיניו של הארי נופלות אל פיו. "אני יודע שאתה רוצה להפוך את זה למושלם עבור ליאם-"

"הוא הולך לגמילה, לואי. כמובן שזה חייב להיות מושלם-"

לואי משתיק אותו באצבעו, דוחף אותה אל שפתיו.

"בכל אופן, זה הולך להיות מושלם בלי קשר לפרחים שתבחר לשים על השולחן."

הארי כמעט צווח על זה, אבל לואי חופר עם אצבעו עמוק יותר, מרגיש את שיניו של הארי מתחת לעורו.

Young and beautiful-מתורגםWhere stories live. Discover now