פרק 30

580 54 112
                                    

פרק!
פתחתי טיקטוק ואינסטגרם ששם אני אעדכן על הפאנפיקים שעולים וכל מיני דברים... סתם רציתי לשתף. אבל עכשיו אני אפסיק לחפור:)
תהנו❤️

-
לואי מתעורר לתקרת חדר רחצה מסתובבת וכוס מים בפניו.

"היי, אתה בסדר?" קולו של נייל נשמע מהדממה המצלצלת, יד על כתפו של לואי.

ומאיפה הוא בא? מה זה אוויר? מה הם אנשים? הוא בכלל חי?

לואי משפשף את עיניו הקרודות, לפתע מודע יותר מדי לאריח הקר של רצפת חדר האמבטיה המבצבץ לתוך מפרקיו. הצוואר שלו נוקשה והחולצה שלו מסריחה מקיא וכן, חדר האמבטיה עדיין מסתובב.

"מממ", זה הצליל שהוא מפיק כשהוא מושיט יד אל נייל, הוא מרגיש כבד והכל מרגיש כמו מוות קר.

בזהירות, נייל עוזר לו לשבת, אוחז חזק ותומך. למרבה הפלא, לואי אינו מקיא.

"אתה הולך להיות בסדר?"

"ממש לא" לואי אומר, עיניים עמומות, תופס את כוס המים שעדיין באחיזתו של נייל ושותה אותה, שופך אותה מעט ומרגיש אותה מטפטפת על לחייו וצווארו. אבל הוא באמת לא יכול היה להידפק פחות עכשיו כי הגרון שלו בוער והגוף שלו מרגיש כמו קליפה פריכה ומצומקת. כך גם נשמתו, לצורך העניין.

"התפזרת קצת יותר מידי אתמול בלילה?" שואל נייל, בוהה בו בהתמדה. יש לו את הטלפון שלו בידו, הוא כורע לידו בסבלנות בקפוצ'ון ובמכנסיים מסלול. הוא נראה כל כך נקי ובריא.

לואי שונא אותו בגלל זה.

"אפשר להגיד את זה."

בכנות, לואי אפילו לא יודע איך להתחיל לחשוב על אמש - הלילה הטוב ביותר והגרוע בחייו בו זמנית. בעיקר גרוע.

ואז הוא שומע את הד קולו של הארי, שנלחש בחושך. יכול להרגיש את השפתיים שלו נלחצות לתוך החיים. השפתיים המושלמות והרכות שלו שהדליקו הכל. יכול להרגיש את חום המשקל שלו לידו ואלוהים, איך הוא נישק את ידו.

וכן, למרות הכל, זה בהחלט היה הלילה הכי טוב של חייו.

ולואי כל כך מאוהב.

ושוב, הוא רוצה לבכות.

נייל בטח קלט את המהומה הפנימית שלו כי פתאום הוא מתקרב, בודק את פניו של לואי ומחזק את אחיזתו בכתפו.

"טומו?"

"אני מאוהב בהארי סטיילס" לואי פולט, קובר את פניו בידיו המיוזעות. ולא, הוא לא התכוון לספר את זה לנייל, אבל לעזאזל, הבטן שלו עשויה להכיל או לא להכיל צבא של חרקים רעילים המכרסמים לו את המעיים והגרון והראש המזוינים שלו שדופקים בסינכרון - הוא רק אנושי, אחרי הכל.

Young and beautiful-מתורגםWhere stories live. Discover now