020 - שוגר שדי

201 20 4
                                    

״תפסיק להיתקע בכיסאות, חתיכת מטומטם,״ בנג׳מין צרח על בוריק שהמשיך ללכת לתוך הכיסא במקום לעקוף אותו.

טוב, אז אחרי הרבה צעקות הדדיות בין השניים, בוריק הצליח ללכת, לא נציין שהוא כמו פינגווין. משום מה הוא לא הצליח להזיז את הברכיים, המותניים והרגליים באותו זמן. הוא גם התקשה ללכת לאן שהוא מסתכל. הוא נתקע עם הגוף של בנג׳מין לפחות חמש פעמים בקירות שונים והיו כמה אנשים שחשבו שהוא עיוור וניסו לעזור לו ללכת. בסופו של דבר הם הגיעו לקפיטריה, שזה בפני עצמו השג, אבל אז התגלה שהשד המטומטם לא יודע מה זה סכום, אז בנג׳מין היה צריך לעשות לו הרצאה שלמה על מה זה סכום ואז על איזה אוכל הוא יכול ולא יכול לאכול. וכשסוף כל סוף הם סיימו עם סגת האוכל, בנג׳מין הבין שבוריק לא יכול לעשות שני דברים במקביל, כמו ללכת, להסתכל לאן הוא הולך ולהחזיק את המגש עם האוכל.

״אני מנסה, זה לא כזה פשוט,״ בוריק נאנח. הם כבר מעל שלוש שעות רק מנסים לאכול.

״זה כן כזה פשוט, תרים את העיניים, תחזיק במגש ועל פי מה שאתה רואה, תזוז.״ בנג׳מין באמת ניסה להיות סבלני, אבל השד הזה דביל, הוא ללא ספק לא העיפרון הכי מחודד בקלמר.

״אני לא מצליח לעשות הכל במקביל,״ השד קרא בתסכול.

״צריך עזרה?״ נערה צעירה שאלה. היה לה שיער חום וחלק האסוף לשתי קוקיות, עיניים כחולות ובהירות, עור חיוור ושפתיים יבשות. היא לבשה חלוק בית חולים והייתה מחוברת לאינפוזיה איתה הסתובבה.

״אה?״ בנג׳מין רצה לסתור לעצמו.

״תגיד כן, ותודה.״

״כן ותודה.״ בוריק חתיכת... בנג׳מין כבר לא ידע איזה שם לתת לו.

הנערה לקחה ממנו את המגש ותפסה בזרועו הימנית בזמן שהובילה אותו לאן שבנג׳מין התכוון ללכת. סוף סוף בן אדם הגיוני שמבין אותו. ״אתה מהמחלקה הפסיכיאטרית?״ היא שאלה בטון רגיל למדיי.

״לא?״ הוא שואל או אומר, מה לעזאזל הולך עם השד הזה, איתו הוא יודע לדבר כמו גדול, אבל עם הנערה לא?

״אתה שואל או אומר,״ הנערה צחקקה.

״אנחנו מהמחלקה של הפיזיותרפיה, לא מהמחלקה הפסיכיאטרית, תתחיל להתאפס על עצמך,״ בנג׳מין נזף בו. כמה טיפש עוד השד הזה יכול להוציא אותו, זה ניהיה מביך.

״אנחנו מהפיזיותרפיה,״ הוא ענה.

בנג׳מין רצה לצרוח, הוא גם צרח, אבל רק בוריק שמע אותו. השד הזה אמיתי?

Into the hell againWhere stories live. Discover now