His Game (3)

5

סול:
הרגשתי משהו קשה בגבי.
מישהו.
הבטתי על מותניי ויד גדולה הייתה מונחת שם, סובבתי את ראשי וראשו של דייגו היה מונח צמוד אליי.
קמתי מהמיטה בבהלה וצעקתי, ״מה לעזאזל קרה?!״ הוא צעק גם כן ולקח את האקדח שהיה מונח לידו.
״אתה! למה לעזאזל ישנת איתי?!״
״אלוהים את מפגרת. הבהלת אותי מטומטמת.״
״אני לא המטומטמת פה! למה ישנת איתי חתיכת אידיוט?״
״לא נוח לישון על הספה תנסי את לישון שם ותגידי לי,״
״צא מפה.״

הוא הביט בי וחייך את החיוך המפגר שלו, הלכתי אל כיוונו ודחפתי אותו מחוץ לחדר. יותר נכון ניסיתי לדחוף אותו מחוץ לחדר.
הוא התיישב בספה ופיסק את רגליו, בטח תרגיש בנוח. אידיוט.
החלפתי לבגדים נוחים ונעלתי נעליים, אני נפגשת עם חוליו בעוד כשעה ואני צריכה להתארגן ולנסות להעיף את דייגו.

ברגע שסיימתי להתארגן באתי לצאת מהדלת אבל דייגו סגר ונעל את הדלת כך שאני לא אצא.
״תעיף את הידיים שלך מהדלת.״
הוא סובב אותי כך שהייתי עם הפנים אליו, ״את לא מתקרבת אל חוליו.״
״אני לא שואלת אותך. תזיז את הידיים שלך לפני שהברך שלי תגיע לביצים שלך פעם שנייה.״ אמרתי והוא הנהן והוריד את ידיו מהדלת.
יצאתי החוצה ונסעתי לבית קפה ופגשתי שם את חוליו.
ישבנו ודיברנו ואז הבנתי שאני צריכה להרוג אותו, הלכנו להסתובב ברחובות ונכנסות לרחוב שקט ומבודד.
הוצאתי את האקדח שלי בשקט וכיוונתי לראשו, הוא הביט בי בהלם ושלח יד לאקדח שלו. בעטתי ברגליו והרבצתי לפניו כך שהוא היה על ברכיו מולי כשהאקח שלי מכוון לרקתו.
מאחוריי נשמעה טעינת אקדח ולאחר שנייה הרגשתי מתכת על עורפי, גיחוכו של דייגו נשמע ואני הסתובבתי אליו אבל לפני זה תפסתי בראשו של חוליו.
״תעזבי אותו מותק.״
״תוריד את האקדח דייגו או שאני ארה בו, שנינו יודעים שיש לי את האומץ העז לעשות זאת.״
״תורידי את האקדח או שאני אוריד אותו בשבילך.״ הוא אמר ואני צחקתי. לא עברה שנייה ודייגו בא לכיוונו, ניסיתי להרים את ברכי ולבעוט בו אבל הוא לא נתן לי.
הוא תפס בעורפי והוריד אותי על הרצפה, פניי היו צמודות לרצפה והוא היה מעל גבי, אוחז בידיי.
״תזוז ממני עכשיו!״
הוא צקצק בלשונו והרגשתי אותו מרים אותי כאשר ידיי עדיין תפוסות מאחוריי גבי. הרגשתי את נשימתו החמה על צווארי ואת חיוכו המטופש, דייגו קירב את פניו לשיערי והחיוך שלו רק גדל.
״אל תנסי לעשות את זה שוב מותק...״ קולו העמוק העביר בי צמרמורת.

דייגו החליט שאני לא יודעת ללכת והרים אותי על כתפו לכיוון הרכב שלו, בעטתי בגבו אבל זה לא ממש עזר אלא להפך. ידו צבטה את ישבני ואני בתגובה צעקתי עליו.
הוא צחק והושיב אותי בכיסא שליד הנהג, ניסיתי לפתוח את דלת הרכב אבל הוא נעל אותה.
ברגע שהוא פתח את הדלת שלו פתחתי את שלי וניסיתי לרוץ החוצה אך ידו הגדולה תפסה במותניי והחזירה אותי למקומי.
״אתה אובססיבי! תעזוב אותי כבר, אתה מבין את זה שהרסת לי עסקה?!״
״עסקה בתחת שלי. אל תצפי שאני אתן לך להרוג בן ברית וחבר טוב שלי.״
״זה מאוד לא מעניין אותי! אני שונאת אותך אלוהים! אתה יודע מה אני מאחלת לך?״
״לא... מה את מאחלת לי מותק?״
״אני מאחלת לך לא לגמור יותר בחיים!״ אמרתי בכעס והוא התפרץ בצחוק, ״זה לא מצחיק, אני באמת מאחלת לך את זה.״
״אוי מותק, זה מאוד מצחיק...״
הוא התניע את הרכב ואני ישבתי ברכב עצבנית, קיבלתי הודעה מסיימון והוא התעצבן שלא השלמתי את המשימה שלו.
מזדיין בתחת.