His Game (3)

20

סול:
הרגשתי כל כך שלווה, סוף סוף היה לי שקט בראש.
כל מה ששמעתי היה את הרעש של הגלים בים ואת הרוח, תזוזה מתחתיי גרמה לי לפקוח את עיניי וכשהסתכלתי מה זה היה ראיתי את דייגו.
הוא הביט בי מעליי עם חיוך על שפתיו הרכות, ״בוקר טוב מותק.״
״פאק, מה השעה?״
״עכשיו עשר בלילה.״ הוא אמר ואני התיישבתי והבטתי סביבי, רק אנחנו היינו שם, צמרמורת עברה בגופי כשסגרתי את עיניי ונזכרתי מה קרה בפעם האחרונה שהייתי בים.
״את בסדר?״ הוא שאל כשחיפשתי אותו באופק, ״כן אני בסדר.״ קולי היה צרוד וסדוק.
ידו נגע בכתפי וסובבתי את ראשי אליו, הבעתו הייתה שונה.

קמתי והוא קם אחריי, הלכתי אל כיוון המים החשוכים והוא הלך אחריי.
״מה את עושה סול?״ שאל בשקט כשנכנסתי אל המים.
״אני, הוא יגיע שוב דייגו.״
״מי יגיע שוב?״
הבטתי סביבי וכל פעם שמצמצתי ראיתי את דמותו, דייגו הרים את הטלפון ודיבר עם מישהו בזמן שלכל מקום שלא הסתכלתי הוא היה שם.
הלכתי עמוק יותר אל המים כשדמותו התקרבה אליי, דמעות עלו בעיניי כשנזכרתי מה הוא עשה לי כל השנים האלה.
כל השנים שהייתי תקועה איתו.

״סול, מותק את בטוחה עכשיו.״
״אני, הוא מגיע דייגו. הוא בכל מקום.״
הלכתי עוד יותר עמוק במים עד שרגליי לא נגעו בחול, צללת וסגרתי את עיניי, וכשזה קרה פרצופו היה מולי.
פתחתי את פי ואת עיניי וצעקתי מתחת למים, התחלתי לשחות הרחק ממנו והוא רק צעק את שמי ואמר לי שאני צריכה לבוא איתו.
ידו תפסה בעקב שלי ומשכה אותי אחורה.
״לא! די! תעזוב אותי בבקשה.״ צעקתי בכל קולי בזמן שאני בולעת מים, הוא לא פגע בי.
החשמול לא הגיע וגם לא המכה.
הוא אימץ אותי אל זרועותיו ואני ניסיתי לזוז ממנו ולגעת עם רגליי בחול, ״את איתי מותק, את בטוחה עכשיו אין פה אף אחד אחר חוץ מאיתנו אני מבטיח לך.״ הבטתי בפניו וזה היה דייגו.
זה לא היה הוא.
נשמתי עמוק ונצמדתי אל גופו, דמעות זלגו במורד פניי ואני חיבקתי את גופו, אחת מידיו החזיקה אותי צמוד אליו וידו השנייה החזיקה את ראשי צמוד אל חזהו.
״סליחה.״ אמרתי בשקט והוא נישק את ראשי, ״אין לך על מה להתנצל מותק.״

דייגו נע איתי אל עבר החוף וכשיצאנו רוח קרירה תקפה את גופינו, הוא כרך את ידיו סביבי והלך איתי אל עבר הרכב שלו.
עיניי לא הפסיקו לחפש אותו.
״אין פה אף אחד.״ הוא אמר ואני הנהנתי.
ברגע שנכנסנו לרכב הוא הפעיל מזגן על חימום והסתובב למושב האחורי, ״קחי.״ הוא אמר בקול שקט והושיט לי פוטר, הבטתי בו בשאלה והוא חייך.
״תלבשי את זה מותק.״
״אבל מה אתה תלבש? קפוא בחוץ.״
״אני אהיה בסדר, תלבשי את זה השפתיים שלך כחולות קצת.״
ברגע שהחלפתי את הפוטר הוא הוריד לי את המכנסיים והביא לי בוקסר שלו שהיה שם גם.
התחלתי להוריד את התחתונים שלי ושמתי לב שהוא הסתובב כדי לתת לי פרטיות, ״אני יודעת שאתה צופה בי דרך המראה דייגו.״ אמרתי וחיוך עלה על שפתיי ועל שפתיו.
״תודה.״
״אין על מה מותק.״