His Game (3)

אפילוג 1

דייגו:
הייתי חרמן.
ולא זאת לא אשמתי.
סול עשתה לי בכוונה, היא הסתובבה בבית עם בגדים קצרים ובלי חזייה. כל מה שרציתי היה לזיין ולטרוף את גופה הממכר.
כשסיימתי את העבודה שלי סול הייתה במקלחת, דפקתי על הדלת אבל היא לא ענתה.
הדלת הייתה נעולה ואני נאנחתי.
״מותק. תפתחי את הדלת.״ אמרתי ולא הייתה תגובה ממנה, ״אני עושה משהו דייגו...״ היא אמרה בקול שקט ואנחה יצאה מפיה.
״תפתחי את הדלת. עכשיו.״
״לא...״
היא פאקינג מאוננת במקלחת ואני עומד מחוץ לדלת, הצמדתי את אוזני לדלת ושמעתי את גניחותיה, הזין שלי עמד ואיים לפרוץ דרך המכנס שלי.
״סול, אני מבקש ממך. תעזרי לבן אדם פצוע ותתנו לו להיכנס.״
״להיכנס לאן דייגו?״
״אלייך. בכל המובנים.״ צחוק נפלט מפיה ולאחר מכן גניחה שגרמה לי להיאנח.

גופי החליק על הרצפה ונשארתי ליד הדלת, הכנסתי יד למכנסיי והקשבתי לגניחותיה מעבר לדלת.
היד שלי החליקה לאורך הזין שלי וליטפה אותו קלות, הזזתי את ידי מהר יותר כשגניחותיה של סול היו חזקות יותר ומהירות יותר.
״אוי אלוהים,״
״את הורגת אותי מותק.״ גנחתי, ״דייגו אני גומרת, אלוהים!״
הבטתי בנוזל הלבן והחמים שטפטף על ידי ולאחר שתי דקות המים נעצרו וסול יצאה מהמקלחת.
לחייה היו סמוקות והיא חייכה בביישנות, הוצאתי את ידי ממכנסיי וקמתי אליה, ״תשטוף ידיים דייגו.״ היא אמרה כשהביטה על ידיי. פלטתי צחוק ונישקתי את שפתיה.

״אנחנו יוצאים עוד חצי שעה אז לכי להתארגן.״
״לאן הולכים?״
״זאת הפתעה...״
״אוקיי!״ היא אמרה ורצה להחליף בגדים. לאחר חצי שעה סול באה אליי והיא הייתה יפהפייה יותר מתמיד.
במשך היום דיברנו גם עם הרופא על הטיפולים וסול הייתה בלחץ, גם אני הייתי לחוץ אני לא אשקר, אבל היא תהיה האמא הכי מדהימה.
כשיצאנו מהמכונית היא הביטה בי בשאלה ואני חייכתי, הים היה מקום המפלט שלה ולכן לקחתי אותה לשם שוב.
היא התקדמה ואז אני אמרתי לה לעצור. היא עשתה זאת אך כשהיא באה להסתובב עצרתי אותה.
ירדתי על ברכיי וגיששתי בכיס שלי בשביל הטבעת, היא הסתובבה ודמעות עלו בעיניה.
״תקום. דייגו,  קום מהחול.״ היא בכתה ונגעה בכתפי.
״מותק, את יודעת שאני לא רומנטיקן לכן אין לי נאום להגיד לך.
מה שכן חסר לך שאת אומרת לא.״ אמרתי והיא התפרצה בצחוק ביחד עם דמעות.
״אז סול,״ כחכחתי בגרוני וחייכתי אליה, ״האם תינשאי לי?״ שאלתי והיא הנהנה. קמתי על רגליי ונישקתי אותה. ״אני אוהב אותך מותק, ואת תהיי האמא הכי מדהימה שיכולה להיות לתינוק שיבוא. אני לא יכול לדמיין אותך לא לצידי ואת יודעת שאת כבר שלי אז עשיתי את זה רשמי עכשיו.״ אמרתי לאוזנה והיא חיבקה אותי.

אנג׳לינה רצה ביחד עם אורורה לעברינו, ״יש! עכשיו את דודה שלי!״ היא אמרה וסול חייכה, ״הבאת אותם לפה?״
״אורורה איימה עליי.״ אמרתי והרמתי את ידיי בכניעה.
״היי סול, אני ממש שמחה בשבילך.״ אורורה חיבקה אותה ואיזבלה באה ביחד עם הילד שלה אלינו, מייקל בא גם כן ואחריו הגיעו רפאל ולוקאס.
״עשית החלטה נכון אח יקר. היא הבן אדם המושלם בשבילך.״ הם אמרו כשהיבטו בסול ואז בי.
הם צודקים.

הילדים שיחקו ביחד וסול באה אליי, היא התיישבה עליי ואני כרכתי את זרועותיי סביבה. נשמתי את ריחה הממכר והיא הייתה שלווה כל כך.
היא סובבה את הטבעת על האצבע שלה ונישקה את צווארי, ״תודה.״ קולה היה כלחישה. נישקתי את ראשה ונהניתי מהתחושה שלה בין ידיי.
״אין לך על מה להודות לי.״
״יש לי דייגו, ואני אומרת לך תודה. על הכל.״
היא שמה ידיים סביב בטנה וידעתי בדיוק על מה היא חושבת. ״הכל יהיה בסדר, סול.״
״ואם זה לא יעבוד? ואם אני לא אוכל להביא לך ילדים?״
״מותק, אנחנו ננסה כמה פעמים שאפשר, אפשר גם לאמץ ילד. את חשובה לי יותר מכל דבר אחר.״
היא התפרקה בזרעותיי וחיבקתי אותה חזק יותר, אורורה נגעה בכתפי וחייכה אליי חיוך מנחם.
הבטתי באיזבלה שיושבת ליד לוקאס עם הילד שלהם בזרועותיה, רפאל ישב עם מייקל ואנג׳לינה ואני ישבתי עם האישה שאני אוהב בידיי.
אני אתן לה את כל מה שהיא תרצה.
לא אכפת לי אם היא לא תוכל להביא ילד.
כל מה שאני צריך בחיים זה אותה לצידי.