-הסוף הוא איתך-

חלק 9:

Yes girl 🎶🎧

רוי:
את השבוע האחרון אני ומיאה העברנו בלזייף לכולם שאנחנו זוג ואני במשך כל השבוע התחמקתי מלדבר עם שון שמנסה לתפוס אותי לא מוכן ולאיים על חיי שאם אני אפגע באחותו אני מת.
עכשיו אני בבית ומשחק עם בת דודתי הקטנה הדס. דודה שלי-אחות של אימי- אדל שהיא התחתנה עם מיכאל שהוא יהודי, הם הכירו בזמן שהיא הייתה בטיול בצרפת והוא בדיוק עשה טיול של אחרי צבא. הם גרים באשקלון בישראל והם באים לביקור פעם או פעמיים בשנה למשך שבוע ונישארים לישון אצלנו ביחד עם יובל והדס הילדים שלהם, יובל בן 8 והדס בת 4.
"את תחזיק את ספיר ואני את ריף" היא אומרת בעברית ומושיטה לי את אחת הברביות שאמא שלי הספיקה כבר לקנות לה. אני מבין קצת עברית רק מהפעמים שהם מגיעים לביקור אצלנו הדס תמיד מדברת בעברית ויובל מתרגם לי מה היא אומרת למרות שבזמן האחרון אני מצליח לקלוט ולהבין יותר מילים שהיא אומרת. "אין בעיה" אני משיב לה בעברית ומחזיק את הברבית בעלת השיער השטני.
"האוכל מוכן" אמא שלי צועקת מהמטבח
"אבל לא אוכלים לפני ששוטפים ידיים" אדל משלימה אותה "אוו אני מקווה שיש שניצל" מיכאל מתישב בכיסא ואדל מגלגלת עיניים " לפעמים אני מרגישה שיש לי עוד ילד בבית" היא אומרת ומניחה על השולחן צלחת מלאה בשניצלים "אם להיות ילד זה מכליל לאכול שניצל בוקר צהריים וערב אני מוכל להיות ילד גם בגיל 70 בייב" הוא משיב לה ולוקח לצלחת שלו שני שניצלים.
"היי אבא תשאיר לי גם" יובל מתלונן ומתישב בכיסא לייד מיכאל.
ואני צופה בהם מהצד. לפעמים אני כל כך מתגעגע לאבא שלי טוב למי אני משקר אני תמיד מתגעגע אליו, הוא כל כך חסר לי. "גם אני רוצה שניצל ופסטה" הדס רצה אל אדל ואדל מרימה אותה אל השולחן "פסטה ושניצל בדרך אלייך" היא עונה ומדגדגת את הדס מה שגורם לבית להיות מלא בצחוק מתגלגל של ילדים קטנטנים.
"מישהו אמר שניצל?" ברנדון נכנס אל חדר האוכל. לברנדון יש חופש מהקולג שלו למשך השבוע או יותר, כי בחורף שם העיר הגדולה מתמלא בשלג שמציף את הרחובות. "או הקטן שלי רוצה שניצל" אמא שלי יוצאת מהמטבח עם צלחת עמוסה בפסטה "אמא אני כבר בן 23 ניראה לי שהתואר ילד כבר לא חל עליי" הוא אומר ובצחוק ומתיישב מול מיכאל "גם אם תהיו בני 80 אתם עדיין תינוקות שלי" אמא שלי אומרת ומגישה לברנדון שניצל לצלחת "שניצל גם לי בבקשה" אני מתישב ליד ברנדון ומושך את צלחת הפסטה אליי בזמן שאמא שלי מגישה לי שניצל "תודה אמא" אני וברנדון אומרים ביחד.

מיאה:
עוד יומיים המופע והיום אני הולכת אליו לחזרה, הוא אמר לי שאמא שלו חזרה מחול ודודה שלו באה לביקור עם המשפחה שלה, אבל זה לא משנה לי. העיקר שנהיה מוכנים למופע.
אני מצלצלת בפעמון הכינסה לבית של רוי בתקווה שהוא יפתח ולא אמא שלו או דודה שלו. "היי חמודה" אמא שלו לורי פותחת לי את הדלת "היי" אני מחזירה לה "בואי היכנסי רוי בחדר שלו" היא אומרת בנחמדות וכך אני עושה. בדרך אני פוגשת את דודה שלו וגם היא מברכת אותי לשלום בחיוך דומה לשל לורי, רואים כל כך שהן אחיות יש להן את אותו הפרצוף רק של אדל בגרסה הצעירה יותר.
"היי" אני אומרת ונוקשת על דלת החדר הפתוחה של רוי "שנייה אני מגיע" הוא אומר מחדר הרחצה שבתוך החדר שלו "תתמקמי בנתיים" הוא אומר ואני שמה לב שהדלת של המקלחת טיפה פתוחה והוא שם. רוי לבוש בבוקסר בלבד והוא.. אמלה אפשר בכלל לתאר במילים את היופי האלוהי שלו?!
שערו רטוב כי הרגע התקלח ואת גופו הוא בדיוק מנגב ואני כל כך מרגישה את הסומק שעולה בלחיי. אני מנערת את ראשי כאילו קמתי משינה, אני לא יכולה לחשוב עליו. אני דלוקה על קול והוא-רוי- עוזר לי לקבל את הצומת לב ממנו.
"אה פרינסס" הוא יוצא מחשק הרחצה לבוש במכנס קצר וחולצה שצמודה לגופו השרירי. "אה רוי" אני מחזירה לו באותו הגלגל "ממתי אני פרינסס?" אני שואלת כשאני נזכרת באיך שהוא קרא לי הרגע
"מתמיד" הוא מניד את כתפיו כאילו זה רגיל שהוא קורא לי ככה "אוקיי, טוב היום צריך לעבוד קשה, זאת בין החזרות האחרונות שלנו" אני אומרת ומשנה נושא
"יאלה" הוא מתישב בכיסא שליד הפסנתר "תנגני לנו." אחרי חצי שעה של חזרות הדלת נפתחת וילדה קטנטנה מתולתלת לבושה רק בתחתונים רצה אל זרועותיו של רוי "רוי יובל מציק לי, הוא לקח לי את הבובה" היא ממלמלת משהו בשפה שאני לא מבינה "הדסי אני פה מתאמן לכי תגידי לאמא שתטפל בו" רוי מחזיר לה באותה השפה שאני לא מבינה
ואז הילדה עושה פרצוף כאילו היא עוד שנייה בוכה "בואי קטנטונת" רוי אומר סוף סוף משהו באנגלית ומרים את הילדה על המותן שלו "אני שנייה חוזר" הוא אומר לי ויוצא מהחדר.
לאחר חמש דקות הוא חוזר לבד "סליחה אלה הילדים של אחותי, הם רבו" הוא מסביר לי ומתיישב על הכיסא שלו "באיזה שפה הם מדברים?" אני שואלת בסקרנות "עברית" הוא עונה. אהה נכון פעם ראיתי איזה סידרה שהייתה בעברית, עכשיו אני מבינה מאיפה זה היה מוכר לי "ואתה יודע עברית?" אני שואלת "כן אבל רק קצת" הוא אומר "תלמד אותי משהו בעיברית" אני מבקשת ממנו "אמ.. תגידי אני אוהב לשיר איתך" הוא אומר ואני חוזרת אחריו "אני... או..הב לשיר איתך" אני אומרת והוא מוחא לי כפיים "מעולה" "מה זה אומר?" אני שואלת והוא מתרגם לי.
החזרה הלכה מעולה, לא היו זיופים בכלל או טעויות מהנגינה שלי בפסנתר
ועכשיו אני מנופפת לרוי להתראות אחרי שעתיים של חזרות.