-הסוף הוא איתך-

חלק 20:

Car's outside 🎶🎧

רוי:
אני קם באמצע הלילה מרעשים של בכי.
שאני פותח עיניים אני שם לב שאני עדיין בחדר של מיאה וחברות שלה אבל רק אני ומיאה פה.
מיאה מזיעה כולה וזזה באי נוחות מפחידה מתוך השינה "דיי... בבקשה.." היא ממלמלת "מיאה," אני משפשף את עיניי "מיאה קומי!" אני מנער אותה
"ר..רוי... א..ן" היא ממשיכה למלמל "אני פה מיאה אני פה." אני מחבק אותה
והיא מתעוררת בבהלה.
"הכל טוב, אני פה" אני מחבק אותה יותר חזק והיא מחזירה לי חיבוק.
אחרי כמה דקות שהיא כבר נרגעת ושותה מים אני מתלבט אם לשאול אותה. "על מה חלמת?" פלטתי מהר וראיתי אותה מעוות את פרצופה "זה לא משנה," "לא מיאה זה כן משנה. תיראי אותך, אני רוצה לדעת למה זה קורה לך." אני אומר בקול נעים "על הלילה.." היא לוחשת ואני קופא במקומי "על.. אותו הלילה?" שאלתי למרות שידעתי את התשובה והיא הנהנה בחשש
ובערתי מעצבים. בגלל הבן זונה הזה יש לה סיוטים! "הכל טוב. בואי לפה" אני מחזיר אותה אליי בחיבוק והיא מחבקת אותי בחוזקה.

רוי:
עברו יומיים מהטיול.
שאר הטיול עבר טוב, אריה ואנה היו ים מיאה בשאר הטיול כך שאחוז הדאגה שלי לה עבר מ100% ל80%. עדיין קשה לי עם המחשבה שהיא סובלת מסיוטים בגלל הכלב הזה.
"רוי. שמעתי שתומס הציעה לחתולה הקטנה שלך לצאת.." דניאל נכנס למלתחות וישר שאני מבין מה אמר גופי מתאבן "מה?" אני שואל בבלבול "כןכן, הילד קיבל אומץ," הוא אומר "שמעתי שהוא דלוק עליה מכיתה ט'."
תומס הוא תלמיד מכיתה י"א הוא בכיתה המקבילה של מיאה אם אני זוכר נכון. אבל עם כמה שהוא קטן בגיל הגודל שלו מצפה על זה, הקטנצ'יק הזה מטר 78 והוא מתאמן כל שבוע במכון כושר שאני מתאמן בו.
"והיא... היא הסכימה?" אני מתאמץ להסתיר את הקנאה בקולי. אני אוהב את מיאה, ואני יודע את זה. אבל הבעיה זה שקשה לי להודות בזה המילים.
אם אני אספר את זה לדניאל או להוריד הם יצחקו עליי. שאני בחור "שכל בחורה חולמת עליו." אני לא יודע עד כמה שזה נכון אבל מיאה בהחלט חלום של כל גבר בתיכון הזה.
היא יפה חכמה מצחיקה עם אופי ויופי שבנות אחרות היו משלמות כדי להיות היא.
"מאיפה לי. זה כבר מעל היכולות שלי. שמעתי כמה בנות מדברות על זה בחדר אוכל היום." הוא מוריד את החולצה מחליף אותה בבגדי האימון.
כל האימון לא יכולתי להתאמן ולהתרכז עם המחשבה שמיאה תצא עם מישהו אחר שהוא לא אני.
אני מתקלח בטיל במלתחות ויוצא אל האגף של י"א.
שאני לא מוצא שם את מיאה אני נלחץ, אני מסתובב ויוצא על החצר והיא לא שם ולא במגרש של הבנות ולא בשרותים ששאלתי שתי בנות שיצוא אם היא שם.
היא בפאקינג שום מקום.
אני מוצא את חברתה אנה מדברת עם ביילה אחותו של קסדי מהכיתה שלי
"תגידי את יודעת איפה מיאה?" אני שואל בלחץ "אמ.. היא ניראה לי יצאה מהבית ספר מוקדם. לא יודעת היא נראתה לחוצה ולא רצתה לדבר.." היא מסבירה ושיר אלף ואחת מחשבות רעות עולות בראשי, מה אם מישהו פגע בה? אני אהרוג אותו. מה אם קרה לה משהו בבית? מה אם היא לחוצה בגלל הדיט שתומס הציעה לה והיא יצאה להתארגן מוקדם?!
אני מבריז מהשעה האחרונה של היום ונכנס לרכב שלי ונוסע אל הבית של מיאה. אני לא יודע למה אני לא עוצר את עצמי, אבל אני פשוט נוסע.
כשאני מגיע ומצלצל בפעמון ביל פותח לי את הדלת-אבא של מיאה-
"אמ.. באתי לפגוש את מיאה" אני מגרד בעורפי אבל הוא פשוט מכניס אותי בחיוך לשלום ואומר לי שהיא בחדר שלה.
אני מתקתק על הדלת של החדר כמה פעמים ושאין שום עונה אני נלחץ "מיאה?" אני שואל מעבר לדלת ואחרי כמה פעמים שהוא לא עונה אני פותח את הדלת ורואה אותה שוכבת על המיטה שלה עם אוזניות ושירים בקולי קולות כך שאני יכול לשמוע את clocks של Coldplay מבעד לאוזניות שלה.
שהיא שמה לב שאני נכנסתי היא מזנקת בבהלה מהמיטה "רוי, מה אתה עושה פה?" היא שואלת "אה.. שמעתי שיצאת מוקדם אז פחדתי שקרה לך משהו.." אני אומר.

מיאה:
יצאתי היום מהבית ספר מוקדם אחרי שאמלי אמרה לי שכל התלבושת שלי דם של מחזור. כן המחזור שלי החליט להקדים בשבוע כך שלא שמתי פד וכל החצאית שלי התלכלכה בדם. מיהרתי כלכך לצאת שלא אמרתי לאנה ואריה שאני יוצאת פשוט ברחתי מבושה.
רציתי שהאדמה תבלע אותי.
עכשיו אני בחדר שלי עם רוי שפשוט צץ משום מקום.
"אה.. שמעתי שיצאת מוקדם אז פחדתי שקרה לך משהו.." הוא אומר עם הבעה לחוצה על פניו "אה, כן לא הרגשתי טוב." אני משקרת וההבעה שלו עדיין לא משתנה "הכל בסדר?" אני שואלת
ורואה את המאבקים שלו על אם לדבר או לא בתוך ראשו.
"שמעי," נאנח "אני לא רוצה שתחשבי שאני נכנס ככה לחיים שלך ומבקש הסברים. אבל זה פשוט אוכל אותי." הוא עוצר לרגע "שמעתי שתומס הציע לך לצאת איתו." כבר כמעט שחכתי מזה בכלל. תומס מהכיתה המקבילה שלי הציע לי לצאת איתו לדייט אבל זה די ברור שלא הסכמתי "הסכמת לו?" הוא שואל במהירות כאילו בורח מסופה. ואני פשוט רוצה להרביץ לו על זה שהוא לא רואה אותי, שאני פאקינג מאוהבת בו!
"לא רוי. לא הסכמתי" ההבעה של פרצופו מתחלפת בשמחה "למה?" הוא שואל ואני עוד יותר מתעצבנת "כי אני רוצה אותך רוי!" אני כמעט צורחת "אתה אפילו לא שם לב." ההבעה שלו הופכת למופעת "באמת?" הוא שואל "כן רוי, באמת. וכבר לא איכפת לי אם אתה לא רוצה אותי כי נמאס לי לשמור את זה ולנסות להכניס לעצמי לראש שאתה סתם-" לפני שאני מספיקה להמשיך הוא מושך אותי לנשיקה. נשיקה רכה ונעימה כל כך שבאלי להשאר ככה שעות.
שהוא מבקש אישור עם לשונו להיכנס לפי ואני פותחת את פי באישור והוא מצמיד אותי אליו כל כך שאני עוד רגע נעלמת בין השרירים שלו.

הנשיקה!!
אני עוד רגע נמסה!♡
☆