-הסוף הוא איתך-

חלק 41:

I get to love you 🎧🎶

מיאה:
רוי ואני יושבים בחדר אוכל בקולג אחד ליד השני. אנה ואריה יושבות מולנו ודניאל וכל השאר בשאר המקומות בשולחן.
"אתם זוכרים את היום שמיאה הרביצה לסברינה?" דניאל שואל ורוי ואני ישר מחייכים "זה בהחלט היה קרב נמרות" רוי אומר ואני צוחקת.
"קרב נמרות?" סטון וסוואנה שואלים באחת. "כן. הייתה לנו בתיכון תלמידה משוגעת בראש, פעם אחת היא התחילה להרביץ לי, ואני לא מרים ידיים על בנות אז לא החזרתי לה. אבל אז מיאה באה, והיא הפציצה אותה" רוי מסביר ודניאל מגחך "זה בהחלט היה וואו" הוא אומר וממשיך לאכול את הנקניקיות שהגישו היום. "תזכירי לי לא לריב איתך?" סוואנה אומרת ואנה ואריה צוחקות.
-----
"מה הקופסא?" רוי שואל. רוי הקפיץ אותי לדירה היום אז אמרתי לו ששאר איתי קצת. "קופסאת הזיכרונות שלי מגיל 11" אני אומרת "פתחת אותה" מבטו המסוקרן של רוי על פרצופו ממלא אותי "חיכיתי לך. שנפתח ביחד" אני אומרת ומתישבת על המיטה ליד רוי עם הקופסא בידי.
"וואו. מה זה?" רוי מרים מכונית צעצוע כחולה וחיוך עולה לשפתיי
"זה של שון. רובנו פעם אחת כי הוא שבר לי את הקשת האהובה עליי אז לקחתי לו את המכונית" אני אומרת ומוציאה קופסא קטנה יותר מתוך הקופסא הגדולה
"יואוו" אני אומרת "זה צמידים שלי של אריה ואנה. הכנו אותם ביחד וכשסיפרתי להן שאני עושה קופסאת זיכרונות הן הציעו שנשים אותם פה" אני מסבירה.
"ומה זה?" רוי מוציא דף לבן מהקופסא.
חיוך מתפשט על פני "זה רשימת המשאלות שלי. רשמתי מלא דברים שאני רוצה לעשות עד גיל 21." אני אומרת "עשר שנים אחרי שהכנת את הקופסא." רוי משלים אותי ואני מהנהנת
"בואי נראה מה הספקת" הוא אומר ומסתכל על הרשימה
"1. לאכול גלידה עם שלושה כדורים" הוא אומר בגיחוך "מה. ההורים שלי אף פעם לא הסכימו יותר משתיים" אני מגנה על עצמי הבת 11.
"עשית את זה?" הוא שואל ולוקח עט מהשידה שלי "כן, אני ואליסון אכלנו ביום האחרון ללימודים" אני אומרת בחיוך קצת עצוב. אני מתגעגעת לאלי.
רוי מסמן וי בריבוע ליד המשאלה.
ככה אנחנו עוברים כבר 7 משאלות שהצלחתי להגשים
"לטוס" רוי מקריא את משאלה מספר 8
ולפני שאני עונה הוא כבר מסמן וי
"רוי-" אני אומרת בקול שקט אך הוא קוטע אותי "מיאה. את פה עכשיו, זה מה שחשוב" הוא אומר וממשיך למשאלה הבאה.
"להתחתן בגיל 21" הוא קורא את המשאלה האחרונה
"כן החלום שלי מגיל קטן זה להיות אמא צעירה. להתחתן בגיל 21 ובגיל 23 כבר להיות אמא" אני אומרת ורוי מחייך "את זה אני יכול להגשים לך" הוא אומר ואני דוחפת אותו דחיפה קטנה בכתף.

-כעבור שבועיים-
רוי:
מחר יום הולדת 20 של מיאה ואני בריצות ממקום למקום כדי שהכל יהיה מוכן ומושלם.
"כן, לקחתי עכשיו את העוגה" שון אומר. בקשתי משון קצת עזרה. למרות שזה גם היום הולדת שלו הוא נענה לי בחיוב.
"תודה אחי" אני אומר אך הטלפון.
"קניתי בלונים" אריה עונה. אני עושה עכשיו שיחות לכל מקום לוודא שהכל יהיה מוכן למחר.

מיאה:
רוי ואני חוגגים היום יחד את היום הולדת 20 שלי. רציתי שהפעם ניהיה קצת רק אני והוא. אני מתארגנת ושמה עוד קצת סומק. השמלה התכלת שלי מגיעה עד סוף הרגל אך העקב שבאורך 10 סנטימ' גורם לי להיות גבוה יותר, ירך אחת שלי חשופה בשסע ארוך ושערי מפוזר וחלק אחרי מחליק שאנה עשתה לי.
אני עומדת במראה שבחדר בפעם האחרונה. בגלל שרוי אמר שיש לו משהו קטן לעשות אז אנחנו נפגש במסעדה.
אני נוהגת לכיוון המסעדה והלב שלי פועם יותר מהר מהרגיל-ברמה הזויה- אני מרגישה שמשהו טוב עומד לקרות.
כשאני יוצאת מהרכב אני מסדרת בפעם האחרונה את השמלה ואת שערי ונכנסת.
הדבר הבא מותיר אותי בהלם!!
קונפטי מתפוצץ ואלפי לבבות אדומים וורודים עפים מעליי שירי יום הולדת מופעלים ברקע אך אני לא שומעת כלום חוץ מאת פעימותיו של הלב שלי.
רוי מתקרב אלי עם חיוך מרוח על פניו ואני מחבקת אותו בחוזקה.
אנע מסתכלת סביבי ורואה, כל האנשים שאני אוהבת נמצאים פה
אמא, אבא, אריה, אנה, שון, דודה גרייס, אליסון, סוואנה ועוד מלא! אבל מי שהכי חשוב זה רוי. אהבת חיי הכין לי יום הולדת 20 ביחד עם האנשים שאני אוהבת. "תודה" אני לוחשת באוזנו עדיין אוחזת אותו בחיבוק "אני מקווה שאת לא כועסת" הוא אומר בקול קצת צוחק ואני מחייכת בתגובה.
אחרי כך החיבוקים מכולם והחיבוק הארוך שלי ושל אליסון וגרייס אנחנו מתיישבים ורוי היחיד שנשאר לעמוד מולי
"אחד.. שתיים.. עובד." הוא אומר אל תוך המיקרופון "טוב חברים, כפי שכבר הבנתם אנחנו חוגגים היום יום הולדת 20 לאהבת חיי. מיאה שלנו פה," הוא מחייך אליי חיוך רחב "ורציתי לברך ולהגיד כמה מילים אבל את תצטרכי לעמוד פה לידי למקרה שאני אפול מהתרגשות" הוא מושך אותי מידי ואני קמה ונעמדת מולו
"טוב. אז כמובן שקודם כל מזל טוב אהבה שלי. ואני רוצה גם להגיד תודה, תודה על הזמן שאת איתי, אוהבת ומחילה אותי, אני יודע שקשה לך קצת ען השיגעונות שלי. אני כל כך אוהב אותך ומאחל לך את כך הטוב שבעולם, שתמשיכי להיות מושלמת כמו שאת שנצליח להגשים את המשאלות שלך.
כשפגשתי אותך, ידעתי שפגשתי את הנפש התאומה שלי. לקח לנו קצת זמן להבין את זה," הוא קורץ ואני צוחקת עם דמעות בעיניים "אבל איך שהוא תמיד ידעתי שזה רק עיניין של זמן עד שנגיע לרגע הזה" הוא מכניס את ידו לכיס האחורי של החליפה שלו
"אבל איך זה יסתיים, זה רק תלוי בך." הוא אומר והלב שלי מחסיר פעימה, רוי לוקח צעד קטן אחורה ויורד על ברך אחת.
הדמעות שלי כבר מתחילות לזלוג במהירות "אני לא יכול לדמיין את עצמי עם אף אחד אחרת, ואני גם לא רוצה. כשקראתי את המשאלה שלך להתחתן בגיל 21 הדבר הראשון שעלה לי לראש זה אותנו, מתחת לחופה. אז מעכשיו ועד עוד שנה אני מאחל לנו את הטוב ביותר." הוא פותח את הקופסא האדומה וטבעת כסופה מנצנצת שם, רוי ממשיך בנאום שכבר כל העיניים שלי שורפות מדמעות. " אני רוצה להיות האחד, האחד שיהיה שם בשבילך, האחד שיקשיב לך שמשעמם לך, האחד שיהיה איתך גם בקושי וגם בטוב. האם תתני לי להיות האחד הזה?"
אני נופלת על רגליי וישר מנשקת אותו בהתעלמות גמורה מהשאר שצופים בנו.
"לכבל את זה ככן או לא?" הוא שואל ואני ישר מהנהנת "מילים מיאה אני צריך מילים" הוא אומר ואני צוחקת שאני נזכרת בנו לפני כמה שנים ביום שהוא הציע לי חברות "כן. כן רוי אני מסכימה!" אני מהנהנת בראשי בחוזקה והוא ישר מעמיד אותי על רגליי ומחבק אותי
"אני אוהבת אותך" הוא לוחש באוזני וגורם לצמרמורות לעבור בכל גופי
"גם אני אוהבת אותך" אני לוחשת לו בחזרה.

יואוו אהובים שלי!!
אני כל כך מתרגשת מהפרק של היום שהייתי חייבת לעלות אותו לא משנה השעה.
מקווה שאהבתם והתרגשתם כמוני♡♡
☆