Don't hurt me - מתורגם

פרק 8

כשהתעוררתי הסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה הייתה 13:47, בחיים לא ישנתי כל כך הרבה.
כנראה מה שקרה אתמול ממש עייף אותי.
אוי אלוהים... הארי נישק אותי. למה הוא עשה את זה, עכשיו הנשיקה הזאת זה הדבר היחיד שאני חושבת עליו.
בעצם לא רק על זה אני חושבת.
הבטן שלי קירקרה מזכירה לי שלא אכלתי כלום ב-48 השעות האחרונות.
אחרי ששטפתי פנים וצחצחתי שיניים חזרתי לחדר כדי להסתרק.
בדקתי אם הבגדים שלי הספיקו להתיבש ולמזלי הם היו יבשים.
התלבשתי וירדתי למטה.
מוזר שאף אחד לא האיר אותי ועוד יותר מוזר שהבית היה שקט.
עברתי ליד הסלון הריק בדרך למטבח. כשנכנסתי למטבח ראיתי את לואי מכין משהו והשתעלתי מעט כדי שהוא ישים לב שאני נמצאת שם.
"הבהלת אותי, איך את הולכת כל כך בשקט? והיי דרך אגב" הוא אמר עם חיוך.
"היי, הכל בסדר עם ההליכה שלי זה אתה שמעופף" צחקתי עליו.
"את רוצה לאכול?" שאל אותי בקול דואג.
"ברור! לא אכלתי כבר 48 שעות" אמרתי בקול מתלונן.
לואי הסתכל עלי במבט מוזר, זה היה ערבוב של אשמה ודאגה.
"אממ... שרה" הוא מלמל "איך את אחרי אתמול? למה זה קרה בכלל?" הוא שאל בשקט.
למה כולם חושבים שהם אשמים במה שזאין עושה? למה הם חברים שלו אם הם רואים איזה בן זונה הוא ואיך שהוא מתנהג לנשים. הוא מפלצת, הוא צריך ללכת לפסיכולוג כדי שיסביר לו איך להתמודד עם האגרסיות שלו.
"הכל בסדר לואי, זאת לא פעם ראשונה" אמרתי בשקט.
"למה שרה?" הוא שם בצד את הסכין והסתכל עלי.
"סטרתי לו" אמרתי תוך כדי שהסתכלתי על הידיים שלי.
"את מה?!?!?!?" הוא היה בהלם
"אתר רצינית? למה?" הוא שאל חסר מנוחה.
"הכנתי לכם ארוחת בוקר ואז הוא נכנס למטבח ושאל אם זה לו אז אמרתי שזה בשבילכם מאחר שיש מי שידאג לו, נו אתה יודע התכוונתי לבחורה ההיא שהוא הביא, בקיצור הוא התעצבן ואמר לי שאני דואגת רק לאלה שאני שוכבת איתם ומאחר שאני מכינה לכולכם ארוחת בוקר כנראה שמצליח לי לא רע" אמרתי ותוך כדי משכתי באף מנסה לעצור את הדמעות.
"לואי למה הוא מתייחס אלי ככה? לא עשיתי לו כלום, שישחרר אותי אני לא אלך למשטרה אני נשבעת, באמת שאני לא אלך למשטרה. אני לא מסוגלת לחיות ככה יותר, נמאס לי לפחד ממנו" התחלתי לבכות.
הוא הגיעה אלי מהר וחיבק אותי בזמן שהוא לוחש לי מילות עידוד.
אחרי שנרגעתי הסתכלתי עליו, הוא כזה מקסים ומעודד, אני שמחה שיצא לי להכיר אותו אפילו בתנאים כאלו.
"תודה לואי, תודה על הכל ואני מקווה שתסלח לי" לחשתי.
"על מה?" הוא שאל מופתע.
"אתמול הוא הרביץ לך בגללי, לא היית צריך להגן עלי עכשיו יהיו לך בעיות איתו"
"אל תחשבי על זה, הייתי חייב להגן עליך ולא יהיו לי שום בעיות תרגעי" הוא אמר בקול מרגיע.
חייכתי והתרחקתי מעט באי נוחות. הצעתי לעזור לו עם ההכנה של האוכל אבל הוא אמר שכמעט סיים.
"לואי איפה כולם?" התעניינתי.
"נייל וליאם הלכו לחנות, זאין לא חזר הביתה מאז אתמול ואיפה הארי אין לי מושג, כל הבוקר הוא התהלך פה זועף ואז יצא בלי להגיד כלום".
"הבנתי" אולי זה לטובה שהוא לא פה, אין לי רצון וכוח להתעסק במה שקרה אתמול.

פרק לכבוד ל"ג בעומר, תהנו במדורות ואני מקווה להעלות פרק עד סוף שבוע הבא.❤