Don't hurt me - מתורגם

פרק 12

הייתי בהלם.
חצי ממני רצה לשלוח אותו לעזאזל אבל החצי השני והבוגדני שבי רצה ליפול על הברכיים לידו, לחבק ולעודד אותו.
"זאין תפסיק, קום כבר נו קדימה תקום" אמרתי מושכת אותו לעמוד אבל הוא לא זז. הוא נשאר במקום והמשיך לבהות לי בעיניים.
"אני אקום רק כשתסלחי לי"
אולי עדיף להשאיר אותו פה? שישב פה ויחשוב אל כמה רע לפגוע באנשים.
"אני סולחת לך רק תקום כבר"
למה אני טובת לב כל כך? כל אחת אחרת מזמן הייתה זורקת אותו לעזאזל אבל אני סולחת לו. כמובן שבלב לא סלחתי לו, אני לא בטוחה שאני אי פעם אסלח לו.
החלטתי לתת לו הזדמנות אולי הוא באמת השתנה וזה לא סתם שטויות שהוא אומר בגלל שהוא שיכור.
אני עדיין מקווה שהוא יקום מחר בבוקר ויזכור הכל.
זאין קם לאט על הרגליים ,נעמד צמוד אלי וחיבק אותי. הלב שלי התחיל לדפוק בקצב לא נורמאלי
"תודה" זאין לחש.
הוא הסתכל לי עמוק בעיינים, התרחק ועלה למעלה.
חיכיתי שהדלת של חדרו תסגר והחלטתי שאחרי יום כל כך מעייף גם אני צריכה לעלות וללכת לנוח
כשנכנסתי לחדר חיפשתי עם היד המפסק בשביל להדליק את האור כשמצאתי אותו והדלקתי את באור הסתובבתי אל המיטה וצרחתי. על המיטה ישב לואי ועל פניו היה מבט מצטער.
"הבהלת אותי" אמרתי מתקרבת אליו ונותנת לו מכה בצחוק בכתף.
"מה אתה עושה פה לואי?"
"חיכיתי לך" הוא אמר בזמן שהסתכל על ידיו
"חיכית לי? למה?"
יכול להיות שהוא דאג שזאין יעשה לי משהו? אבל אם הוא דאג לי אז למה הוא עזב אותנו לבד?
"למה לא הלכת אחרי? למה נשארת שם?" הוא שאל אותי בטון מאשים.
"אני נבהלתי, חשבתי שעזבת אותי שם לבד ובכל מקרה היינו צריכים לדבר"
"אני לא עזבתי אותך! אני חשבתי שאחרי מה שהוא עשה לך את תביני שאת לא צריכה להשאר איתו לבד ותלכי אחרי" לואי צרח.
"לא חשבת שהוא יכול לפגוע בך? הוא היה שיכור!!! אם מה חשבת שרה?!?!?!?!?"
"תרגע לואי הכל בסדר אני בריאב ושלמה. הוא ביקש סליחה ואפילו נעמד על הבירכיים היית מאמין?"
לואי ישב והסתכל עלי בפה פתוח הוא היה בהלם ממה שסיפרתי לו.
"את צוחקת?" לואי שאל
"למה שאני אשקר לך? אני בעצמי בהלם אבל זאת האמת".
ללואי היה קשה להאמין שזאין ביקש ממני סליחה.
"ואת סלחת לו?" הוא שאל אותי.
"כן אבל בלב עדייו לא ואם הוא יפגע בי עוד פעם אחת אני אמצא דרך לברוח מפה"
הוא הסתובב בחדות לכיווני וחיבק אותי חזק
"בבקשה אל תעזבי, איפה תגורי? תשארי איתנו בבקשה"
"אתה כל כך בטוח שזה יקרה שוב שאתה כבר מנסה לשכנע אותי להשאר כאן? מה אני אגיד לך לואי? אתה מאוד מעודד"
לואי לא הקשיב למילים שלי וחיבק אותי יותר חזק.
"היי לואי אני עדיין פה, אל תחנוק אותי אני לא הולכת לשום מקום בנתיים"
"הוא שחרר אותי והתקופף כדי לתת לי נשיקה על המצח.
"לילה טוב שרה"
הוא כמעט יצא כשקראתי לו.
"אתה לא מאמין בו, אתה בכלל לא מאמין שהוא יכול להשתנות?"
הוא הסתכל עלי ואז אמר "אני מאוד מקווה שאני טועה והוא מצא את התמריץ להשתנות"
"איזה תמריץ לואי?" שאלתי בהתעניינות
הוא לא ענה לי, רק אמר לילה טוב ויצא מהחדר.
אחרי שהתקלחתי נשכבתע על המיטה וקיוויתי להרדם אבל לא הצלחתי, במקום זה הגיעו המחשבות על זאין.
איך הוא יתנהג עכשיו? אולי הוא באמת ישכח מחר בבוקר מהשיחה שהייתה לנו היום והמצב יחזור לקדמותו? במצב כזה החלטתי שאני אסע מפה, אם עוד פעם אחת הוא יפגע בי אני אמצא דרך לעזוב ועד אז אני נותנת לו הזדמנות ומקווה שהוא לא יאכזב אותי.

העלתי היום שני פרקים אחד קצר והשני קצת יותר ארוך אפילו שלא ממש היה לי זמן. הפרקים האלה הם פיצוי כי ביום רביעי בצהוריים אני טסה ואני רוצה להספיק להגיעה למטרה של כמות הפרקים שהצבתי לעצמי עד הטיסה וחוץ מזה רציתי לפצות על התקופה הארוכה שלא העלתי כמעט פרקים אז תהנו ואני מקווה להעלות עוד שלושה פרקים עד הטיסה :)