עד שתישאר

פרק 35

~תאן~

׳זה מוזר.׳ חשבתי כשרציתי לצרוח, דניאל לא עצר ושהמשיך להוציא ולהכניס את האצבעות לתוכי. הסיבה שעצר היה כדי להוסיף חומר סיכה ומיד היה חוזר להמשיך את הפעולות.
שני הסנטימטרים הראשונים היו הכי כאובים וברגע שדניאל עבר אותם הכאב שחשתי הפך אט אט לתחושה חדשה שמילאה אותי כשהרגשתי את אצבעותיו זזות בתוכי.
כשנדיאל נשך את גבי והזיז את האצבעות גנחתי בשקט, כאילו הוא הרגיש אותי ואחז בידו השנייה את הזין ששכב רדום בין רגליי ועורר אותו.
כבר לא התביישתי כשגופי היה רועד תחתיו והייתי מאבד שליטה, בלי לשים לב קירבתי את האגן לדניאל שהוציא את אצבעותיו בזהירות ואיטיות. המקום הצר והחם פתאום הרגיש ריק, נתתי לגופי לרעוד כשהרגשתי א הצמרמורת בעמוד השידרה.
דניאל שוב שפך חומר סיכה על אצבעותיו והכניס את שלושתן ביחד, לא ראיתי טת זה בא והכאב היה בלתי נסבל. עצמתי את עיניי חזק והתחננתי אליו שיצא ממני, השריר הפנימי מהכאב התכווץ על האצבעות של דניאל. ״בייב, תשחרר.״ הוא לחש.
״אני לא יכול, כואב לי תוציא״ אמרתי בקול מתחנן.
״הגענו עד לפה,״ דניאל התכופף לנשק את גבי מה שגרם לי לכווץ עוד את השריר. ״בבקשה. אין לך מושג חיכיתי והתאפקתי.״ לא רציתי לאכזב את דניאל ולקחתי נשימה עמוקה. ״יופי בייב, ככה. ״ הוא  המשיך להניע בקצב מהיר את אצבעותיו והרגשתי איך אני הוך לרפוי יותר ויותר.
אחרי הפעם הקודמת דניאל לא רצה לקחת סיכונים וכנראה שכיוון את המזגנים בכל הבית לשש עשרה מעלות, החדר היה קר ובכל זאת התמלא בריח זיעה וחומר סיכה.

הרגשתי איך הנשמה שלי יוצאת ממקומה כשתפסתי את הכרית הראשונה שמצאתי וצרחתי לתוכה.
הדמעות כאב שירדו לו מעיניי בלי שליטה הרטיבו את הכרית כשהמשכתי לצרוח מכאבים והתחננתי אליו לצאת. הוא עצר ורכן מעליי כשהתכופף לנגב את דמעותיי תפסתי לו את היד ושאלתי בלי קול ״הכנסת?״
״אפילו לא חצי.״ דניאל אמר בזמן שהוסיף חומר סיכה על הפתח והזין שלו.
״מה?״ ניסתי להרים את ראשי כשתחושת כאב בגב התחתון מילאה אותו חזרתי בתבוסה לכרית.
״בייב עוד קצת, אתה לא מסוגל?״ דניאל לחש ולא חיכה לתשובה כשהמשיך לדחוף עוד קצת. הנדתי את ראשי לשלילה ושוב התחננתי שיעצור. ״בייב, אני לא מסוגל לעצור. עוד קצת, מבטיח לך שגם אתה תהנה מזה.״ הוא נסיה לשכנע אותי פעם נוספת, הכאב היה כפי שלא חוויתי בעבר וכל תנועה של דניאל גרמה לי לקלל לתוך הכרית. ״בייב אתה חייב לשחרר.״ דניאל אמר בקול את מה שאני כבר ידעתי והבנתי  שעל מנת להפוך את זה לנסבל אהיה חייב לשחרר, אבל לא הצלחתי לשחרר.
עצמי את עיניי, לא סיימתי לקחת אוויר לריאות ודניאל שלא התאפק דחף את כולו למעבר ההדוק והתחיל לנוע בו באיטיות.
״תוציא את זה החוצה. עכשיו!״ הצעקה שלי נשמעה בכל הבית, ״זה כואב כל כך״ הסדין מתחת לידיי התקמט.
דניאל נעצר והתכופף לעברי נשק לי על הלחי ועם היד החל לגעת בזין שלי ועם ידו השניה הוא עיסה את הפלחים של ישבני.
זה לא סוד מה קורה בגופי כשדניאל נוגע בי, הייתי מכור לאצבעות הארוכות והפכתי למשוחרר ורגוע.