עד שתישאר

פרק 78

~דניאל~

אם עד היום חשבתי שיש לתאן פיצול אישיות אחרי הסיבוב עם המתווך כבר הייתי בטוח. 
התאפקתי כל כך לשחק אותה שהכל בסדר עם המתווך, כשבתוכי התחלתי להתרגז וכעסתי על זה שביזבז לי את הזמן והפסדתי יום עובדה חשוב ומשמעותי.
האמנתי שתאן רואה את כל מה שעושים או מביאים לו כמובן מאליו וכשקצת קשה וצריך לקחת אחריות בורח ממחויבות. כשהגעתי לרכב הבטתי על תאן שישב במושב ליד הנהג כשהראש שלו מופנה למטה ונשען על הידיים. לקחתי נשימה עמוקה כשהסיטואציה שלו בוכה תפסה אותי מוכן, אבל לא ציפיתי שככה יגמר היום הזה.
בסיוטים שלי לא דמיינתי שככה אני אמצא את עצמי לבד, שוב כי תאן ברח.

ברגע שנכנסתי הביתה ניגשתי לחדר העבודה והדלקתי מחשב זה היה הפיתרון היחיד שיכלתי לחשוב עליו כדי להדחיק את מה שקרה כמה דקות קודם לכן.
לא היה מדובר בפעם הראשונה שתאן נפרד ממני והאמנתי שהפעם זה הולך להיות שונה מהפעמים הקודמות ובחרתי להתנהג בהתאם בבגרות ולא להכנס לדכאון ומשבר פעם נוספת.
פתחתי את הכספת והוצאתי ממנה בקבוק וויסקי, מזגתי לכוס והתחלתי לעבוד במטרה להעסיק את מחשבותיי.
רק כשהאינטרקום של הדלת לא הפסיק לצלצל התנתקתי מהמסך כשראתי שזה מארק פתחתי את הדלת בחיוך.
״לא ציפתי לראות אותך ככה.״ מארק חייך בחזרה, ״מצטער שאני זה ששלחו אותו לעשות את העבודה השחורה ״
״אני אראה לך איפה הדברים שלו תארוז ותצא לבד. יש לי הרבה עבודה.״ אמרתי בקול קר כשהתחלנו לעלות במדרגות לכיוון חדר השניה. אחרי שהראתי למארק איפה מיקום המזוודות והבגדים של תאן הסתובבתי ויצאתי מהחדר.

״אפשר גם?״ מארק התיישב מולי והצביע על הבקבוק. הוצאתי כוס נוספת מהארון מאחורי ומזג בשקט, ״אתה תהיה בסדר?״
״אני רק מתבייש להודות שהפעם הייתי בטוח שנחזיק מעמד יותר מיומיים וחצי. חשבתי שהפעם הוא ישאר לתמיד והכל יהיה שונה. חוץ מזה אני בסדר.״
״אני בעצמי לא מבין מה קרה לו.״
״לא מעניין אותי יותר.״ לגמתי מהכוס באיטיות.
״הרגש לא יעלם כזה מהר, אני יודע כמה אתה אוהב אותו.״
״הפעם זה שונה.״ צחקתי. ״אני באמת שבסדר עם הפרידה.״
״עצם העבודה שאתה ממשיך להגיד שהכל בסדר מראה שאתה לא.״
״אז מה? אתה עוזב אותי גם כן?״ ניסתי להעביר נושא.
״את האמת? אני לא רוצה.״ מארק נאנח, ״אין לי ברירה אחרי שתאן דיבר עם עומר הוא התקשר אליי ואמר לי להתכונן לחזור.״
״תאן טס אליו?״ הרמתי גבה ושאלתי בסקרנות.
״אל תגיד לאף אחד שאני סיפרתי לך טוב?״ דניאל הנהן ומארק שהניח את הכוס המשיך, ״ממה הבנתי שי לקח אותו לדירה הישנה.״ 
״ו....״
״נשבע לך שעומר לא אמר כלום על זה שתאן חוזר אליו.״ מארק הביט בי, ״אתה בטוח שגמרת איתו?״
״אני כבר לא בטוח בכלום ושיעשה מה שבא לו.״ מזגתח לעצמי עוד כוס, ״בדבר אחד אני בטוח שזה שסיימתי עם כל הדרמה הזאת שקוראים לה תאן.״
״משום מה אני לא חושב שזה יהיה פשוט.״ מארק נעמד, ״אל תגיע למצב שאתה שוחק את עצמך דניאל.״
״הייתי יותר משמח אם היית איתנו בהשקה.״ נעמד וחיבקתי את מארק ההמום. ״תודה על הכל.״
״מה שאתה צריך תמיד תתקשר אליי בכל שעה אני יעזור לך.״ מארק התקדם לדלת כשמשך אחריו את שתי המזוודות של תאן ואני אחריו מלווה אותו. ״אל תתן לעצמך לשקוע בדיכאון כמו הפעם הקודמת ותעשה לעצמך טובה תתגבר עליו מהר.״
״אל דאגה, אני לא אתן לו את התענוג. ״ חייכתי למארק שהביט בי המום.