עד שתישאר

פרק 92

~תאן~

״מה לעזאזל אתה עושה פה?״ הבחנתי בדניאל בשניה שירד מהרכב, תפסתי את היד שלו וגררתי אותו בחזרה לכיוון החניה. ״באמת דניאל? אתה שיכור עכשיו?״ פתחתי את דלת של המושב ליד הנהג והושבתי אותו בכח.
״למה לא ענית לי?״
״כי אני עסוק ומה זה? נהגת אחרי ששתית?״ הבטתי בבקבוק שהיה ריק ומונח בכיסא הנהג.
״לא עניינך.״ דניאל ענה בקול שיכור מנסה לגעת בפני כשהתקרבתי ולקחתי את הבקבוק. ״אתה חתיך.״
״אל תזוז.״ הורדתי את הידיים של דניאל שליטפו אותי וחגרתי לו את חגורת בטיחות. ״שמעת מה אמרתי?״
״לא לזוז.״ דניאל צחק כשניסה להכניס את היד שלו מתחת לחולצת הטריקו הדקה שלי כשהפעם לא הרחקתי אותו. ״אמרתי לך שאתה חתיך?״
״ואתה שיכור.״ אמרתי בכעס כשהוצאתי את הפלאפון מהכיס וחייגתי לאנה בזמן שהאצבעות של דניאל ממשיכות לעלות לכיוון החזה שלי מלטפות אותי בעדינות. כשאנה ענתה לשיחה הראש של דניאל שעצם עיניים כבר נח על החזה שלי והידיים ליטפו את גבי.
״למה איפה אתם?״ שאלתי בעצבנות את אנה שאמרה שלא יכולה להגיע אחרי שסיפרתי לה שהאח הגדול שלה הופיע שיכור וביקשתי שתבוא לקחת אותו בחזרה.
״אמרנו לך שטסנו לסוף שבוע.״
״מה אני אמור לעשות איתו? להתקשר לתומס?״ הורדתי את הידיים של דניאל שהתחילו לרדת במורד הגב שלי לעבר עצם הזנב.
״אל תפריע לו בשעה כזאת, אתה לא יכול לקחת אותו הביתה? מחר הוא יקום פיכח.״ אנה שאלה בקול מתחנן. ״ואתה כבר לא תהיה שם טוב?״
״לאן לקחת אותו?״ התרחקתי מדניאל שאיכשהו האצבעות שלו שוב ליטפו אותי.
״קח אותו לבית שהוא קנה לך.״
״על מה את מדברת?״ סגרתי את הדלת בפרצוף של דניאל. ״איזה בית הוא קנה לי?״
״הבית על חוף.״ אנה ענתה בביטחון, ״לא ידעת שזה על השם שלך?״
״ממתי?״ ראיתי את דור יוצא וביקשתי ממנו להביא לי את התיק מהמחסן ולמסור שיצאתי כי לא מרגיש טוב. ״שאלתי ממתי אנה.״
״לפני פחות משנה אני חושבת.״ אנה לחשה, ״באמת לא ידעת?״
״לא ידעתי ולא מעניין אותי.״ התקדמתי לפאב כשראיתי את דור יוצא עם תיק הגב. ״אני לוקח אותו הביתה והולך.״ ניתקתי את השיחה ונכנסתי למושב הנהג. ״מה הקוד?״ ניסיתי לנער את דניאל שהיה נראה כאילו כבר ישן.
עברו יותר מעשרים דקות עד שהצלחתי לדובב את דניאל שימסור לי מה הקוד כשהוא חזר מיד לישון.
את הדרך העברתי בשקט ופתחתי חלון שיכנס אוויר נקי לדניאל שמדי פעם מלמל דברים מתוך שינה.
״הגענו קום.״ פתחתי את החגורה של דניאל כשכיביתי את המנוע והסתובבתי אליו עם חצי גוף.

מתחילת השבוע לא הצלחתי להוציא אותו ממחשבותי לא משנה כמה ניסיתי. כמו שידעתי לקח לבחור השיכור שלצידי בדיוק שניה לגרום לח להרגיש שלווה וסיפוק. אחרי הנשיקה התהפכתי במיטה כל היום ולא הצלחתי להירדם מהמחשבות שמילאו אותו על שנינו לבד נפגשים. זה גרם לי להתרגשות ופרפרים בבטן.
ברגע האמת כשדניאל שלח לו הודעה השתפנתי שוב ולא מצאתי את האומץ להיפגש איתו ביחידות, בשיחות הראשונות לאחר מכן ניסיתי לא לתת לדניאל לגלות מה מרגיש באמת שניסיתי לשמור על טון קריר ומרוחק.
ביום רביעי כשהתעוררתי שכבתי במיטה ושוב נזכר בנשיקה מאותו הלילה באופן אוטומטי האצבעות ירדו למטה מתחילות לענג את עצמי מדמיין איך דניאל הוא זה שנוגע בי. לא לקח לו הרבה זמן למלא את היד בנוזל החמים מהרגע שהתחננתי בקול לדניאל שיגע בי עוד ומהר יותר.
עוד לא הספקתי לקום מהמיטה ולשטוף את עצמי כשהפלאפון רטט על השידה וכשראיתי שדניאל מחייג אליי הרגשתי בושה ונגעלתי ששוב לבחור עם העיניים התכלת יש השפעה עליי בדיוק כמו שהיה בעבר.
״איפה אני?״ דניאל שאל מבלי לפתוח את העיניים.
״בבית, בא נקלח אותך ואז אני אלך.״ חייכתי כשנזכרתי בכל הפעמים שאני זה שהייתי שיכור ודניאל היה זה שמנקה אותי ומכניס אותי למיטה.
״אני לא רוצה שתלך בייב.״ דניאל פתח חצי עין. ״תשאר איתי ככה לנצח טוב?״
״אתה מסוגל לקום או שאתה צריך עזרה?״ פתחתי את החגורה ויצאתי מהאוטו מבלי לחכות לתשובה. ״בוא אליי.״ אמרתי והושטתי יד לדניאל שמיד תפס אותה.
היה אפשר להבחין ששום דבר לא השתנה ונשאר כמו שזכר.
כשנכנסו לחדר האמבטיה השענתי את דניאל המתנדנד על השיש והורדתי לו את החולצה. ״מפה תמשיך לבד טוב?״ הסתובבתי ופתחתי את זרם המים שהחל למלא את האמבטיה.
סגרתי  את הברז והסתובבתי בחזרה לדניאל שעוד לא הוריד את המכנסיים. ״תוריד את המכנסיים.״ התקרבתי לדניאל שחיבק אותי חזק. 
״אני לא מצליח להוריד אותם.״
״אני אפתח לך את הכפתורים.״ התרחקתי והתחלתי לפתוח את הכפתורים כשסיימתי הבטתי על דניאל ששוב חיבק אותי, לא הספקתי להתרחק כשהרגשתי איך כל הגב שלי מתמלא בקיא.
הריח החזק של האלכוהול ביחד עם ארוחת הערב שדניאל אכל גרמו לי להיות זה שרוצה להקיא הכל. ״אני כל כך כועס עלייך.״ אמרתי כשדחפתי את דניאל לתוך האמבטיה עם המכנסיים והורדתי את החולצה. ״תחכה פה ואל תזוז אני הולך להביא שקית לזבל.״
כשחזרתי עם שקית, נשענתי על המשקוף והסתכלתי עליו, הוא שכב עירום בתוך המים, היה פרוס לו חיוך על הפנים ועיניו היו עצומות. ״אתה כל כך אוהב את זה?״ חייכתי.
״אני אוהב אותך.״ דניאל אמר בלי לפתוח את עיניו ושוב גרם לי לפרפרים בבטן. אחרי שסיבנתי את דניאל ואפילו ציחצחתי לו שיניים הכררחתי אותו לעמוד ולהתקדם לחדר שינה.
זרקתי את דניאל על המיטה והתקדמתי לארון בגדים כשפתחתי את הדלתות הייתי המום לגלות שהכל נשאר בדיוק כמו שעזבתי ובמקום שפעם היו הבגדים שלי עדיין עמד ריק.
מצאתי בגדים שתיארתי לעצמי שיהיו נוחים זרקתי אותם על דניאל וציוותי עליו להתלבש כשגם לעצמי לקחתי חולצה והתקדמתי לחדר האמבטיה. אחרי שסיימתי לנקות את האמבטיה גיליתי שגם המכנסיים שלי התלכלכו בקיא הורדתי גם אותם והנחתי בשקית.
כשראתי שדניאל שוכב באותה תנוחה מיהרתי להיכנס מתחת לדוש ושטפתי את עצמי במהירות. רק כשריח הקיא נעלם ממני סגרתי את המים ופתחתי את המקלחון. ״הבהלת אותי.״ צעקתי על דניאל שעמד בכניסה לחדר האמבטיה מחויך ובחן את גופי.
״אתה חתיך.״ דניאל נשך את השפה כשהתקרב אליי. ״למה אתה
עירום?״
״שלא תעיז להתקרב אליי.״ תפסתי את התחתונים ולבשתי אותם במהירות. ״ולמה אתה עירום? אמרתי לך להתלבש.״ משכתי את היד של דניאל ושוב זרקתי אותו על המיטה. ״תתלבש.״ הבטתי מהחלון וראיתי שהשמש מתחילה לזרוח, סגרתי את הווילונות והדלקתי את מנורת הלילה שעל השידה. ״בוא אני יעזור לך.״ הכנסתי את הראש של דניאל לחולצה ועזרתי לו ללבוש מכנסיים. כשסיימתי להשכיב וכיסיתי אותו בשמיכה התיישבתי בקצה המיטה עם הראש בין הידיים ועצמתי  עיניים.
אני אפילו לא יודע לכמה זמן נרדמתי וכשפתח את עיניי הייתי באותה תנוחה רק שהראש של דניאל שהביט עליי היה מונח על רגליי.
״קום.אני חייב ללכת.״ הרמתי  את הראש של דניאל והנחתי אותו על המיטה בעדינות. ״מה?״ נעמדתי כשהרגשתי איך העיניים התכלת חוקרות אותי.
״חשבתי על זה.״ דניאל התיישב על המיטה, ״ואני יעשה הכל בשביל שתחזור.״
״אמרתי לך שזה לא יקרה.״ הבטתי בתסכול על מסך הפלאפון, עברו בסך הכל כמה דקות מאז שנרדמתי. ״תתקשר לאנה ותעדכן אותה שהכל בסדר.״
״הכל בייב, אני יעשה כל מה שתרצה ובגלל שאני יודע שכסף לא מרגש אותך.״ דניאל שעדין היה שיכור נעמד והתקדם מתנדנד כשהגיע אליי הוא תפס את ידי ומשך אותי אחריו למיטה. ״אז נכון שכעסת עליי בגלל שהפרעתי לך באמצע עם בחורה? מהיום תזיין רק אותי טוב? מתי שתרצה, כמה שתרצה ואיך שתרצה.״ דניאל התיישב עליי ולא הצלחתי להוציא מילה. ״בתנאי אחד, שאני היחיד שלך ותיפגש איתי מתי שגם אני צריך.״ דניאל ניצל את ההלם שהייתי בו והתחיל ללקק ולנגוס בתנוך האוזן שלי בעדינות. ״מה אתה אומר?״
״שתרד ממני עכשיו.״ גרוני הפך ליבש, הזין שלי התחיל ובגלל שהייתי רק עם תחתונים לא רציתי לתת לדניאל שגם היה עם שכבת בד דקה להרגיש את זה. ״אתה שיכור.״ הכרחתי את עצמי לא לחשוב על כמות הפעמים שרציתי להיות בסיטואציה כמו עכשיו ולנצל את המצב שדניאל לא בשליטה, הפכתי אותו על המיטה והבטתי על השפתיים הוורודות והדקות שהיו נראות כל כך מגרות. ״אל תגיד או תעשה דברים שעוד כמה שעות נתחרט עליהם.״ נעמדתי והשארתי את דניאל שוכב על המיטה ומביט לתקרה. ״אני הולך עכשיו ותתקשר לאנה כשאתה קם.״
״יש לי בחילה.״ דניאל התיישב על המיטה ולא הספיק לעזור כשראיתי מדלת הכניסה איך מקיא הכל על הריצפה.
״פאק!״ קיללתי בקול כשעזרתי לדניאל שוב להגיע לחדר האמבטיה, לא הורדתי לו את הבגדים והכנסתי אותו מתחת למים הקרים של הדוש כשראיתי איך דניאל רועד מקור ושפתיו הפכו לכחולות כשיצא מהדוש הרגשתי חרטה שמיד התחלפה בזעם כשדניאל שוב הקיא עליי מלכלך את הבגדים ונעליים שכבר נעלתי.