Apollo☀️

Part 28

מלודי פתחה את התיק שלה.
היא ממש לא חסכה בחטיפים ונישנושים.
זה מחמם לי את הלב לראות שכל כך אכפת לה ממני ככה.
וזה מוזר כי בכל מהלך חיי הלב שלי לא היה מסוגל להרגיש כלום.
פעם הלב שלי היה ריק.
חלול.
משהו בו היה חסר.
בעבר לא הבנתי מה זה שהיה לי כל כך חסר.
חשבתי שאם אני אעשה שטויות אזיין בחורות כל היום ואבלה
כאלו אין מחר החור הזה יתמלא.
אבל טעיתי.
שום דבר מהדברים האלה לא היה הדבר שחסר.
היום אני יודע להגיד מה בדיוק היה חסר לי
כל כך כל השנים האלו.
וזאת היא.
הקרן אור שהפציעה מתוך החשכה הנצחית בה היית
שרוי במשך זמן כה רב.
היא הכניסה לעולמי האפור צבע ומשמעות.
היא המלודיה שברגע שנכנסה לחיי הכניסה אליו צלילים יפהפים ועמוקים שיוצרים יחד סימפוניה מושלמת.
המלודיה שלי.

מעולם לא חשבתי שזה יקרה לי.
מעולם לא חשבתי שאתאהב, בטח שלא בבת אנוש.
היא פשוט מדהימה.
אני עדיין בשוק שהיא כאן.
זה מרגיש כמו פאקינג חלום.
ואם זה באמת אחד אז אני לא רוצה להתעורר לעולם.
וזה לא רק שהיא כאן היא גם דאגה להביא לי דברים
שחשבה שאולי ישפרו לי את המצב רוח.
אני אובססיבי לילדה הזאת.
לא הייתי אובססיבי לשום דבר במהלך חיי בין
אם זה יצור חי או חפץ.
אני מרגיש צורך תמידי בילדה הזאת שהיא
תמיד תהיה קרובה אליי.
אין לי שובע ממנה.
שהיא רחוקה ממני אני מרגיש ריק, חלול, חסר מכל תוכן.
מה אני יכול להגיד נפלתי חזק.
חזק מדי.
מאותו הרגע שעייני נחו עליה היא הפכה לשלי.
היא שלי.
ושלי בלבד.

שלי לאהוב.
שלי לטפל.
שלי לנשק.
ושלי לזיין.
אני נשבע שאם אני אראה גבר אחר אפילו מנסה להתקרב
לרדיוס שליה אני אשרוף אותו לאט לאט.
לאט וביסוריים.
אני מקווה שאני לא אראה מישהו מנסה להתקרב אליה.
כי אם כן זה עומד להיות מחזה מכוער.
רק עכשיו אני מבין עד כמה היא באמת חשובה לי.
עד כמה אני זקוק לה.
עד כמה היא שינתה אותי בזמן כל כך קצר.
הילדה הזאת גרמה ללב שלי לפעום בחוזקה מהרגע הראשון שהנחתי עליה את עייני.
משהו שלא קרה לי בכל שנות חיי.
היא גרמה לו לפעום.
הוא פועם בשבילה ואך ורק בשבילה.
בלעדיה אני לא קיים.