Apollo☀️

Part 12

ברגע שראיתי את המלודיה היפה שלי ליבי החל לפעום
בחוזקה כמו שרק היא מצליחה לגרום לו לפעום.
היא ולא אף אחת אחרת.
אני פשוט חייב ללכת אליה.
לא יכולתי להתאפק,  עקפתי את המארחת והתחלתי להתקדם ישירות לכיוון שולחנה.
כן, זה אולי היה גס רוח כלפי המארחת.
אבל היי אתן יכולות להאשים אותי?
ברגע שאני רואה את המלודיה היפהפיה שלי אני מתחרפן לגמרי.
כמו שאמרתי לכן כבר ברגע שהיא נמצאת סביבי אין לי שליטה על גופי.
טוב בכל מקרה...
התחלתי להתקדם לכיוון שולחנה של המלודיה שלי,
ושמתי לב שחברות שלה מנסות להזהיר אותה שאני מתקדם לכיוונן. משמע היא כנראה דיברה עליי איתן.
אוקיי, זה כבר סימן טוב.
אני צריך להתחבב עליהן.
אחרי הכל הדרך ללב של בחורה היא דרך חברותיה לא?
או שזה היה משהו אחר בעצם.
טוב נו מה זה משנה, אני בכל מקרה צריך להתחבב עליהן.
זה יצבור לי כמה נקודות בונוס.
חברותיה המשיכו לנסות להזהיר אותה מפני בואי.
אבל זה לא נראה כאלו היא האמינה להן, עד שסובבה את ראשה
שנייה אחת קטנטנה והבחינה בי מתקדם לכיוונן.
המשכתי להתקדם ובסופו של דבר הגעתי לשולחנה של מלודי וחברותיה ועמדתי בדיוק מאחורי הכיסא של מלודי.
אני בטוח שהיא מרגישה בנוכחותי.
היא פשוט מסרבת להסתובב, נחכה עוד קצת אולי היא
צריכה לעכל את זה שאני כאן.
הרי לפגוש אותי פעמיים באותו היום זה לא פשוט בכלל.
עברה דקה ושמתי לב שהמלודיה הקטנה והעקשנית לא מתכוונת להסתובב או לדבר.
משחקת אותה קשה להשגה הא?
טוב  אם את לא רוצה לדבר הגיע הזמן שאני אדבר.
וכך עשיתי.

״אז.... מלודי את מתכוונת להסתובב מתישהו?״
שאלתי עם קול משועשע מכיוון שאני מודע להשפעתי עליה.
״לא, אני בסדר איפה שאני״ אמרה בקולה היפיפה.
טוב, אז אני רואה שאת מתעקשת להמשיך ככה מלודיה שלי.
אין בעיה הגיע הזמן שאני אתגרה בך קצת.
״את בטוחה?״ שאלתי אותה  שוב עם אותו שעשוע בקולי.
״כן, במיליון אחוז״ אוו ואוו,  לא במאה אחוז במיליון אחוז.
למה את מתעקשת להמשיך ככה מלודי?
הרי שנינו יודעים שזה חסר טעם ובסוף את תשברי.
הדבר היחיד שאת יכולה לעשות זה לעקב את זה קצת.
אבל למנוע את זה את לא תוכלי לא משנה מה תנסי מלודיה קטנה.
בואו נמשיך להתגרות בה עוד עד שהיא תישבר.
והיא תישבר.
״חבל, התגעגעתי לפנייך היפות״
אמרתי וראיתי את גופה נדרך בכיסא למשמע מילותיי.
רואות אני לא היחיד שמושפע ממנהס
היא מושפעת ממני בדיוק באותה המידה.
פתאום דממה, המלודיה לא השיבה.
מה קרה מלודי שלי נגמרו לך המילים?
״מה קרה? בלעת את הלשון מלודיה יפה שלי?״
שאלתי אותה מתגרה בה עוד קצת.
לא, אתה צריך משהו?״
שאלה המלודיה בטון עוקצני, עוקצנית היום אני רואה.
״כן שתיתני לי לראות את פנייך״ המלדויה נאנחה
וזה היה סימן לכך שהתייאשה.
רואות בנות אנוש קטנות, לבסוף הצלחתי ליאש את המלודיה.
אז כמו שאמרתי הצלחתי לייאש את המלודיה שלי
והיא סובבה את פניה היפות לכיווני.
כמה שהיא יפה.
עייני הייזל הגדולות שלה, הריסים הארוכים שלה, ושפתיה התפוחות והאדמדמות שאני רוצה לעשות להן כל כך הרבה דברים שהם יותר מדי בוטים.
ועוד משהו רק עכשיו שמתי היא כל כך קטנה ועדינה לעומתי
עד כדי גיחוך.
לא להשוויץ או משהו אבל אני מאוד גבוה כך שנוצר מצב שהיא פשוט פיצפונת לידי.
ועם כל זה היא עדיין לא הרגישה מאויימת ממני שזה מקרה מאוד נדיר.
ולא רק זה היא אפילו עקצה אותי.
מה שאף אישה לא עשתה בחיים.
וזה מה שאני הכי אוהב בה.