צחוקים

✔️פרק 16 - מראה - הוסוק

1030 מילים

★★★★★★★★★★★★★★★★★★

"אני רוצה ללכת לטאהיונג היום!"

"אתה הלכת אתמול, היום תורי!"

"לא, זה תורי! אתה עם טאהיונג כל הזמן!"

"לא אני לא!"

"כן אתה כן!"

"בגלל שכולכם רבים, אני אלך!"

"מה פתאום! למה שאתה תלך?"

הוסוק צפה בחבריו מתווכחים בינם לבין עצמם מי ילך לטאהיונג להביא לו אוכל - ואז יבלה איתו.

ולמרות שגם הוא רצה - מאוד רצה, למעשה - ללכת לבלות עם טאהיונג, הוא נשאר בשקט כדי לתת לאחרים הזדמנות לבלות איתו.
הוא בכל מקרה היה עם טאהיונג באותו הבוקר והביא לו ירקות חתוכים לצד חביתה עם פלפלים שהכין מבעוד מועד.

הוא כבר קיבל את זמן-טאהיונג שלו.

לכן הוא הופתע כשהם כולם פנו דווקא אליו והודיעו, "תלך אתה, הוסוק, כי אנחנו לא מצליחים לבחור ואתה לא רבת על זה."

הוא השתדל לא להראות את השמחה שלו בנוגע לנושא, אבל לא הצליח להסתיר את החיוך הגדול שנפרס על פניו כשהסכים, "אוקיי."

---

מאוחר יותר באותו היום, כשנסע לבית החולים בו טאהיונג שהה עם מנת אוכל ארוזה שסוקג'ין הכין, הוא לא יכל שלא לחשוב על הסיבה לאשפוז של טאהיונג ולכך שהם נוסעים להביא לו אוכל כל יום, בכל שעת ארוחה.

טאהיונג באמת הגיע למצב הזה בגללם.

הוא שמע כל כך הרבה תגובות לא נחוצות, מיותרות, על הגוף שלו- שהוא התחיל לראות את זה גם בעצמו.

וזה הוביל את הוסוק לשאלה,

מה טאהיונג רואה כשהוא מסתכל על עצמו?

---

"היי טאה." שליח האוכל המדובר נכנס לחדר הלבן של המטופל המדובר בחיוך גדול, וטאהיונג הביט בו בבלבול.

"הוסוק היונג? אבל היית כאן בבוקר?" הוא שאל ואז מיהר להוסיף, "לא שאני לא שמח לראות אותך, כן? זה פשוט שאתם אף פעם לא באים פעמיים באותו יום."
המבוגר יותר הנהן והסביר, "כולם רבו מי יבוא, אז הם שלחו אותי בסוף כי הם לא הצליחו להגיע להחלטה."

הוא צפה כיצד גופו של טאהיונג צנח עם מילותיו ואז הוא הבין איך זה נשמע ומיהר להסביר, "לא ככה! זה לא ככה טאהיונג! הם רבו מי ילך כי כולם רוצים לבוא ולהיות איתך, זה הכל! אנחנו כולנו רוצים לבלות איתך הרבה, אז הם רבו מי ילך הפעם- ובגלל שאני הייתי בבוקר לא התערבתי, אז הם נתנו לי לבוא."