995 מילים
★★★★★★★★★★★★★★★★★★
אוויר הערב הקרב ובא היה קריר ונעים, וטאהיונג שאף מלוא הריאות פנימה ממנו.
הוא ויונגי עמדו כעת על שפת אגם יפהפה לצד סירת עץ קטנה שחיכתה להם בנחת על האדמה. הכל סביב היה ירוק והמים של האגם היו כל כך תכולים שהיה אפשר לראות בהם דגים קטנים שוחים להם בהנאה. ציוצי ציפורים נשמעו פה ושם, אבל חוץ מפכפוך המים הנוגה, שקט רגוע מילא את האוויר הנעים. השמש השוקעת לאיטה שטפה את המקום בצבעי כתום וסגול וחיממה את יונגי וטאהיונג בקרניה האחרונות לפני שהיא נעלמת.
"הכל יהיה יפה יותר ממרכז האגם. בדקתי." קולו השקט של יונגי נשמע וטאהיונג הסתובב כדי להביט בו. הוא, בדיוק כמו טאה, בהה בנוף המהפנט. זה לא היה מקום גדול, אפילו יחסית קטן, אבל הוא היה יפהפה ושניהם העריכו אותו. השיער של יונגי זז קלות עם הרוח העדינה והשמש עטפה אותו, כמו את שאר האזור, בצבעים רכים זהובים. קצה אפו ולחייו היו צבועים בורוד בגלל הקור, והוא התחפר בתוך המעיל שלו כדי להתחמם קצת יותר.
הוא היה יפהפה.
טאהיונג בהה בו כמהופנט לכמה רגעים לפני שקלט מה הוא עושה ומיהר לנער את ראשו. "שניכנס לסירה, אם ככה?"
יונגי רק הנהן וזז כדי לעזור לטאהיונג לצעוד פנימה ולהתיישב, ואז דחף אותה מעט לתוך המים במאמץ קל ונכנס פנימה גם כן. הוא תפס במשוטים והתחיל להניע אותם בצורה מעגלית במים לכיוון מרכז האגם.
"אתה אוהב את זה? זה מוצא חן בעיניך?" יונגי לא הביט בו אלא העמיד פנים שהוא מסתכל על האופק שמאחוריו. טאהיונג ידע שזה ממבוכה וקושי לתקשר עם אנשים. "אני אוהב את זה מאוד, יונגי היונג. תודה שהבאת אותי לכאן. אני בטוח שארצה לחזור הנה." הוא חייך ברכות כדי להרגיע את יונגי. אולי המבוגר יותר לא הראה את זה, אבל היה לו אכפת ממה שהאחרים חושבים מאוד, והוא היה מאוד רגיש. טאהיונג ידע את זה.
"יופי."
הוא הסמיק קלות והשתדל להסתיר את זה, ואחר כך הם פשוט שטו בשקט באגם. כשהם הגיעו למרכז, יונגי הניח סוף סוף את המשוטים ושאף פנימה את האוויר הקריר. "אנחנו עכשיו במרכז האגם." הוא הודיע וטאהיונג הנהן, "הנוף באמת הרבה יותר יפה מכאן. צדקת."
יונגי הנהן בחזרה, "לאגם הזה קוראים 'אגם הארומדאון' ("아름다운 호수" - האגם היפה), וחיים בתוכו כמה מינים שונים של דגים, ביניהם דגי זהב, דגי קוי, שפמנונים, ואפילו סלמון. אסור לדוג כאן כי זו שמורת טבע, ואנשים, בדיוק כמונו, יכולים לבוא הנה ולהינות מהיופי של האגם מתוכו ומחוץ לו."
טאהיונג לא יכל שלא לצחקק. יונגי באמת למד את כל זה כדי לספר לו בדייט שלהם? זה היה חמוד בעיני טאה.
YOU ARE READING
צחוקים
Fanfiction⚠️טריגר⚠️ בספר מדובר הרבה מאוד על הפרעות אכילה / הרעבה עצמית / תחילתה של אנורקסיה, לא מתאים לבעלי לב חלש / אנשים שיודעים שזה נושא קשה עבורם !!! הסוף טוב והדמות מתגברת על הפרעות האכילה שלה. • טאהיונג × BTS • כל הפרקים כבר מוכנים ויעלו פעמיים בשבוע, ב...
